הלכה ליום חמישי י"ח שבט תש"פ 13 בפברואר 2020

לידה בשבת

שאלה: אשה מעוברת שיודעת שיש סיכוי סביר שזמן לידתה יחול ביום השבת, וממילא אם יאחזוה צירי לידה בשבת, יאלצו לחלל עליה את השבת על ידי נסיעה במכונית לבית החולים, האם היא מחויבת לשבות במקום סמוך לבית החולים, בכדי שלא יצטרכו לחלל עליה את השבת, או שאין לה חיוב בזה ויכולה להשאר בביתה?

תשובה: הנה הדבר ברור, שבכל מקום של ספק פקוח נפש, חייבים לחלל את השבת. ועל כן, אם רואה האשה שתפסוה צירי לידה בביתה ביום השבת, בודאי שהיא וקרוביה מחוייבים לטלפן לפי הצורך להזמנת מונית או אמבולנס בכדי לקחתה לבית החולים, וכמו כן רשאי בעלה או אחת אחרת מקרובותיה ללוותה לבית החולים לפי בקשתה, בכדי ליישב דעתה סמוך ללידה. וכפי שכבר ביארנו בעבר.

ולעצם שאלתינו אם מחויבת האשה לעזוב את ביתה מערב שבת ולשבות במלון הסמוך לבית החולים בכדי שלא יבואו לחלל עליה את השבת, דן בזה הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן פח) וכתב, שנראה שאם הדבר כרוך בטרחה מרובה אינה צריכה לטרוח בזה. וכן כתב הגאון האדמו"ר מצאנז בשו"ת דברי יציב (סי' קעה), שאף על פי שאדם מחויב לעשות מה שיוכל בכדי למנוע אחר כך חילול שבת על היולדת, מכל מקום בזה אין חיוב להחמיר, שהרי הנסיעה במכונית לבית החולים נחשבת כ"מלאכה שאינה צריכה לגופה", ("מלאכה שאינה צריכה לגופה" הוא מושג ידוע בהלכות שבת, וכגון אדם החופר גומה בחול, והוא חפץ בחול היוצא מחפירתו, ואין הוא חפץ בגומה שנעשית אחר כך, הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אינו צריך את גוף המלאכה, שהיא הגומה, אלא בחול, וכן אצלינו, שאין האשה חפצה בגוף המלאכה, כלומר בעצם הנסיעה, כמו שרוצה אדם הנוסע לטיול, רק עיקר מגמתה להצלת עצמה, נמצאת מלאכה זו, שאינה צריכה לגופה, ואיסורה הוא מדרבנן ולא מדאוריתא לדעת רוב הפוסקים). וגם אין הדבר ודאי שתצטרך האשה לצאת לבית חולים בשבת, על כן אין חיוב להחמיר שתצא מערב שבת למלון הסמוך לבית החולים.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שהביא דברי הפוסקים בזה, כתב שלכתחילה צריכה לעזוב את ביתה מערב שבת לשבות במלון הסמוך לבית החולים, ובלבד שיכולה לעשות כן בנקל, אבל אם כרוך הדבר בטרחה יתירה, אינה צריכה לטרוח בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שהביא דברי הפוסקים בזה, "כתב", איפה כתב את זה? י"ט שבט תש"פ / 14 בפברואר 2020

בחזון עובדיה שבת חלק שלישי עמוד שכא.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה