מצוה לתת שתי מתנות לשני אביונים ביום פורים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון, ויוצאים ידי חובה בין בנתינת מעות, בין בתבשיל או בדבר מאכל אחר, אבל לא בכלים ובגדים (כיון שאין בהם תועלת לאביון לצורך סעודת פורים).
ומצות מתנות לאביונים היא ביום ולא בלילה, ויתן המתנות אחר מקרא מגילה.
הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו.
מכיון שצריך שהאביון יוכל להשתמש במתנות שנתנו לו לצורך סעודת פורים, מי שמוחל חוב לאביון אינו יוצא ידי חובת מתנות לאביונים. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף, שגם הפורע חובו של עני במכולת, שהולך ומשלם עבורו את החוב, אינו מקיים בזה מצות מתנות לאביונים, כיון שעתה לא קיבל האביון בידו כלום.
לעומת זאת, הנותן המחאה (צ'יק) לאביון, יוצא ידי חובת המצוה, אפילו אם הבנק סגור בו ביום, כיון שההמחאה נמצאת ביד האביון, ואפשר לקנות בו מצרכים אצל מכירו אף שאי אפשר לפדות כעת את ההמחאה לכסף מזומן ממש.
קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)
