הלכה ליום ראשון ט' אדר ב תשס"ה 20 במרץ 2005

דין קריאת המגילה

כל אדם חייב לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, ומצוה מן המובחר לקראה ברוב עם, זאת אומרת שיש מצוה שיקראו את המגילה בנוכחות כמה שיותר אנשים, ואפילו יש בבית המדרש מאה איש, מצוה שילכו לבית הכנסת הגדול לקוראה בציבור גדול יותר, שעל ידי זה יש יותר פרסום לנס, וברוב עם הדרת מלך.

נשים, חייבות במקרא מגילה, ולכן נשים שאינן יכולות לבא לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה, חייבות לשמוע מקרא מגילה מפי אדם הבקיא בקריאתה, וכן אמרו חז"ל במסכת מגילה, שנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס.

הקורא את המגילה בבית להוציא את הנשים צריך לברך להן ברכות המגילה, אמנם בספר תפילה לדוד (דף פ"ה ע"ב) כתב שהקורא לנשים, לא יברך, מפני שאי אפשר שיכוונו לשמוע כל הקריאה היטב מבלי לדלג אפילו מילה אחת, וכמה גאונים הנהיגו כמותו שלא לברך לנשים, מפני שחששו לכך שאם לא ישמעו מהם כל המגילה, תהא ברכתם ברכה לבטלה, אולם לענין הלכה, צריך לברך גם לנשים, משום שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו, ולחשוש לחששות שלא חששו להם חכמי הש"ס והפוסקים. אך בודאי שצריך להזהיר את הציבור שיקפידו לשמוע כל מילה מהקורא את המגילה. ומכל מקום ברכת "הרב את ריבנו" שמברכים אחר קריאת המגילה, לא יברך אלא בציבור, שברכה זו לא נתקנה לאמרה אלא בציבור, אבל אם יש שם עשרה נשים יכול לברך גם ברכה זו.


קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן להפסיק בקריאת המגילה ולהסביר או לקרוא שוטף כפי שקוראים לגברים ללא עצירה
ישנם מקומות שאומרים שאין לברך לנשים רק אשר קדשנו במצוותי....מה הנכון יותר י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

אין להפסיק באמצע קריאת המגילה בשום דיבור.

יש לברך גם עבור נשים, רק ברכת הרב את ריבינו יש לברכה רק אם יש שם לפחות עשר נשים. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה