כל אדם חייב לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, ומצוה מן המובחר לקראה ברוב עם, זאת אומרת שיש מצוה שיקראו את המגילה בנוכחות כמה שיותר אנשים, ואפילו יש בבית המדרש מאה איש, מצוה שילכו לבית הכנסת הגדול לקוראה בציבור גדול יותר, שעל ידי זה יש יותר פרסום לנס, וברוב עם הדרת מלך.
נשים, חייבות במקרא מגילה, ולכן נשים שאינן יכולות לבא לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה, חייבות לשמוע מקרא מגילה מפי אדם הבקיא בקריאתה, וכן אמרו חז"ל במסכת מגילה, שנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס.
הקורא את המגילה בבית להוציא את הנשים צריך לברך להן ברכות המגילה, אמנם בספר תפילה לדוד (דף פ"ה ע"ב) כתב שהקורא לנשים, לא יברך, מפני שאי אפשר שיכוונו לשמוע כל הקריאה היטב מבלי לדלג אפילו מילה אחת, וכמה גאונים הנהיגו כמותו שלא לברך לנשים, מפני שחששו לכך שאם לא ישמעו מהם כל המגילה, תהא ברכתם ברכה לבטלה, אולם לענין הלכה, צריך לברך גם לנשים, משום שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו, ולחשוש לחששות שלא חששו להם חכמי הש"ס והפוסקים. אך בודאי שצריך להזהיר את הציבור שיקפידו לשמוע כל מילה מהקורא את המגילה. ומכל מקום ברכת "הרב את ריבנו" שמברכים אחר קריאת המגילה, לא יברך אלא בציבור, שברכה זו לא נתקנה לאמרה אלא בציבור, אבל אם יש שם עשרה נשים יכול לברך גם ברכה זו.
קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)
