על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה חיה ועוף, דגים ביצים חלב גבינה, מברך שהכל נהיה בדברו.
על כמהין, הנקראים טרפש, (שהם סוג של פטריות הגדלים מתחת לאדמה) ועל פטריות, מברך שהכל נהיה בדברו, משום שאין הם גדלים ויונקים מן האדמה אלא מהלחות שבאוויר האדמה.
כל דבר שנשתנה לקלקול, כגון פת שנתעפשה, או תבשיל שנשתנתה צורתו ונתקלקל מעט, נשתנה ברכתו המיוחדת שהייתה לו, ומברכין עליו שהכל נהיה בדברו. (אבל מאכל שנתקלקל לגמרי עד שאינו ראוי לאכילה כלל אין מברכין עליו כלל, כגון יין שהחמיץ וכדומה.)
ולאו דווקא אם נתקלקל המאכל מחמת עצמו, אלא אפילו מאכל שהוא טוב יותר לאכלו חי מאשר מבושל, אף על פי שגם כשהוא מבושל הוא ערב לחיך וטוב, מכל מקום נשתנתה ברכתו לברכת שהכל. וכגון מלפפון, שבלי ספק הרי הוא טוב יותר לאכילה כשהוא חי, אם בשלו מברך עליו שהכל נהיה בדברו, שהרי נשתנה לקלקול, וכן פלפל, כשהוא חי ברכתו בורא פרי האדמה, אבל אם עשו ממנו "פלפל ממולא" באורז, והוא בא כעת לאכלו בפני עצמו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו. (אבל אם בא לאכלו יחד עם המילוי, אין צריך לברך על הפלפל כלל, שהרי הוא טפל למילוי שבתוכו, ובברכת המילוי נפטר הפלפל. וכפי שכבר ביארנו בהלכה הקודמת בדין עיקר וטפל.)
