כל אדם חייב בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" ופסוק זה נאמר בספר תהילים פרק כב, המתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר.
נשים חייבות בקריאת מגילה, ולכן נשים שלא יכולות לבוא לבית הכנסת חייבות לשמוע מקרא מגילה מפי אדם הבקיא בקריאתה.
ומגילה זו נקראת "מגילת אסתר", והקשו המפרשים למה נקרא שמה של מגילה זו "מגילת אסתר", שכן היה לנו לקרותה "מגילת מרדכי ואסתר", שהרי שניהם שוו לטובה, שבזכות שניהם נעשה נס פורים. ואף שללא ספק היה מקום להקדים את שמה של אסתר, גם משום שהיא המלכה, וגם משום שהתחלת הגאולה וסיומה נעשו על ידה, אבל להעלים לחלוטין את שם מרדכי, לא מובן למה, והלא הוא הרוח החיה בכל עניין הנס, אם בהתחלה, שהוא הודיע לאסתר על עניין בגתן ותרש, אם לבסוף, שהוא המריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ואן כן, היה לנו לקרותה מגילת אסתר ומרדכי.
ובאמת שיש אף להוסיף לחזק את השאלה, על פי מה שכתב רבינו יוסף חיים מבבל, שהסביר מדוע אנו אומרים בתפילה (ב"על הניסים") "בימי מרדכי ואסתר" וכן בסוף קריאת המגילה, אנו אומרים "ברוך מרדכי" ואחר כך "ברוכה אסתר", והלא יש לנו להקדים את אסתר למרדכי, שהרי עיקר הנס נעשה על ידי אסתר, ותירץ שמשני טעמים יש להקדים את מרדכי לאסתר, משום שמרדכי הוא זה שהמריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ועוד, שיש להקדים את מרדכי, משום שהנס של אסתר פחות גדול מנס מרדכי, משום שנס אסתר הוא יותר קרוב לטבע, כי דרך העולם שהאיש מכבד את אשתו, ולכן אחשורוש כיבד את אסתר ושמע לה לבטל את הגזירות על היהודים, ואילו נס מרדכי הוא בולט יותר, שבדרך הטבע המן כבר היה תולה את מרדכי, ובכל פעם שהיה בא לתלות את מרדכי, היה נכנס בו פחד נורא לבצע זממו, ודבר זה הוא מן השמים. (דהיינו שנס אסתר, אף שבודאי היה נס נפלא, מכל מקום התגלגל על פי צירוף של עניינים טבעיים, מה שאין כן נס מרדכי היה יותר שמימי, ואי אפשר לתרצו על פי הטבע כל כך) ואם כן לפי דברי רבינו יוסף חיים, מתחזקת יותר השאלה, מדוע נקראת מגילת אסתר ולא מרדכי ואסתר.
ותירץ הגאון רבי שמעון חיררי שליט"א (מזקני חכמי תונס, חי כיום בתל אביב,) על פי מה שנאמר במגילה בתחילה "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה" דהיינו שהוא כתב את המגילה, ואחר כך נאמר "ותכתוב אסתר בת אביחיל ומרדכי היהודי", דהיינו ששניהם כתבו את המגילה. וביאור העניין הוא, שבתחילה מרדכי הוא שכתב, וכששלח את דבר המגילה להיות עושים את ימי הפורים לכל היהודים, לא קבלו כולם את דבריו עליהם. ורק אחר כך ששלחה להם אסתר, קבלו הכל עליהם את דבר המגילה, וכמו שאמרו רבותינו, שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות (דהיינו שבקשה שיתקנו את ימי הפורים כדין גמור לדורות), שלחו לה החכמים, קנאה את מעוררת עלינו בין האומות, שהגויים יתקנאו בישראל כשיראו שהם עושים חג לניצחונם, שלחה להם, כבר אני כתובה על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס, ושם יראו הגויים אשר נעשה להם, ואם כן בחגיגת ימי הפורים לא תוסיפו קנאה. (ונאמרו כאן פירושים שאי אפשר לרשום כאן את כולם.)
ועל כן מובן מדוע נקראת המגילה רק על שם אסתר, משום שדווקא על ידי אסתר היא נתקבלה על כל ישראל, ועל דעת חכמי ישראל.
קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)
