הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"ד 19 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן סולטנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

עידו אביטבול

"ברכו את ה' המבורך"

שאלה: אדם המתפלל ביחידות, וממילא אינו עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשליח ציבור, האם רשאי לומר בעצמו "ברכו את ה' המבורך", או לא?

תשובה: הנה הדבר ברור, כי אמירת ברכו את ה' המבורך נתקנה לאומרה דוקא כשיש שם עשרה אנשים מישראל. אבל אם אין שם עשרה מישראל אסור לומר נוסח זה. וממילא האומר נוסח זה עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא.

דברי המדרש
אולם במדרש רות, דרשו רבותינו על הפסוק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", שנשמתו של האדם, אינה חוזרת להתיישב כראוי בגופו של האדם לאחר שישן שינת קבע, עד שיענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואם אינו זוכה לומר נוסח זה, הנשמה הולכת לה. והדבר חמור מאד כמו שמבואר שם בהסבר הדברים בלשון הפסוק.

ועל כן על כל איש ישראל נכון מאד שיראה להזהר להתפלל תמיד במנין, כדי שיוכל לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וכן אשה מישראל הזוכה לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אשריה ואשרי חלקה. אם כי לעתים קשה מאד הדבר.

מה יוכל לומר, במקום לענות "ברוך ה' המבורך"?
בספר הרוקח כתב כמה מדברי חז"ל, שמי שיאמר אותם יהיה נחשב לו הדבר כמי שענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומרן החיד"א בקונטרסו "צפורן שמיר" כתב לומר את הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד."

והנה על ידי אמירת בריתא זו יהא זה נחשב לו כאילו ענה בציבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ותשכון נשמתו בקרבו כראוי.

דברי מרן זצ"ל
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך.

עוד כתב מרן רבינו זצ"ל, שמכיון שהאומר את הברייתא הנ"ל,  אינו מבטא שם שמים בפיו, לכן אין התועלת באמירתה גדולה כמו עניית ברוך ה' המבורך שבציבור בבית הכנסת, ולפיכך לא נכון לומר נוסח זה בין ברכת ישתבח לתחילת ברכת יוצר אור (שהוא מקום עניית ברוך ה' המבורך בבית הכנסת), אלא יש להמתין ולאמרה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח".

ולסיכום:  חשוב מאד לענות "ברוך ה' המבורך" בבית הכנסת. ומי שאינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, או אשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, יכולים להשלים (במידת מה) את חסרון עניית ברוך ה' המבורך, על ידי אמירת נוסח הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד." ויש לומר נוסח זה בלי הזכרת שם שמים, אלא לומר "השם". ויש לומר נוסח זה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח". (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סימן ד אות ז).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשאני מתפלל ביחיד אני נוהג לומר את נוסח "ברכו" עם שם השם לא ראיתי בסידורים שצריך להיזהר בזה ובכל זאת האם אני עובר על איסור של הזכרת השם לבטלה ? כ"ד תמוז תש"פ / 16 ביולי 2020

אין לומר ברכו את ה' ביחיד. 

ראה בקישור: http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=1264

אם אדם קם לאחר חצות יום, מה הוא מתפלל ומה לא? ומה לגבי טלית? שמים טלית? כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מברך ברכות השחר וברכות התורה ויקרא קריאת שמע  ולאחר מכן, כשתעבור חצי שעה מזמן חצות היום, יתפלל מנחה פעמיים, פעם ראשונה לשם מנחה, ופעם שנייה (פתפילת העמידה) כדי להשלים תפילת שחרית. 

ונכון שיאמר גם פסוקי דזמרה וכל סדר התפילה. אבל אינו יכול לברך "ברוך שאמר", "ישתבח", וברכות קריאת שמע, יוצא אור, אהבת עולם וגאל ישראל. 

איך מבטאים ברכו האם עם שוא נח או שוא נע? האם זה נכון שתמיד אחרי פתח יבוא שוא נע ואחרי קמץ שוא נח? האם כשמדגישים בסידור את השוא זה כלל שמדובר בשוא נע? כ"ג טבת תש"פ / 20 בינואר 2020

כשמודגש בסידור הוא שוא נע. לאחר קמץ הוא נע (חוץ מקמץ קטן), לאחר פתח הוא נח. ויש יוצא מן הכלל שגם אחרי פתח הוא נע (לדוגמא בתיבה "הללויה". וברכו שמנוקד בקמץ, יש להניע את השוא של הרי"ש).

האם יש חובה לעמוד בברכת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".
אני שואל בקשר לעמידה של עגלון מלך מואב, כשאמר לו אהוד בן גרא דבר אלוקים לי אליך..., האם אין פה קל וחומר? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

מנהג הספרדים שלא לעמוד בברכו. ואין כאן קל וחומר, משום ששם שמע דבר ה' ממש, וכאן רק מזכירים שבח לה'.

כיצד דברי ההלכה להלן (שיש לומר ״ברוך השם המבורך לעולם ועד״) מתיישבים עם מה שאמר הגר״ע זצ״ל בשיעורו השבועי (דומני), שאדם הלומד ויש פסוק בגמרא, יאמר הפסוק בשם ומלכות כמו קריאה בתורה?
אמנם המקרה לא זהה, שזו ברייתא ולא פסוק, אך ממה שהבנתי, כיון שזו דרך לימוד צריך לקרוא עם שם אדנות, שאחרת נראה כמזלזל ח״ו. אולי משום שכאן סוף סוף אין זה לימוד אלא מעין תפילה (למרות שקורא ברייתא)? י' סיון תשע"ח / 24 במאי 2018

משום שמרן זצ"ל מדבר כשאדם נתקל בדרך לימודו בפסוקים, שאז יאמר שם ה', אבל כאשר נתקל בברכה או בדברים שבקדושה שצריך עשרה לאמרם, אסור לו לאמרם עם שם ה'.

מדוע לא אומרים ברכו בתפילת מנחה אלא רק בשחרית פעמים ובערבית פעמים? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

אמרו במדרש, חיה אחת יש ברקיע, כשהוא יום, אות אמת במצחה, ולערב, אמונה במצחה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך. ולכן אין אומרים ברכו אלא בשחרית ובערבית.

לא ברור לי מה התועלת בלהגיד את הברייתא בלי שם השם, הרי יכול גם להגיד 'ברכו את השם המבורך' בלי להגיד את שם השם? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יש לומר את הברייתא, משום שבברייתא יש משמעות למה שאומר ברכו את וכו', ולא שמדבר לעצמו.

האם נכון לומר את הברייתא הזאת לפני תפילת ערבית, כשמתפלל יחידי? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יוכל לאמרה גם קודם תפלת ערבית

מה שכתבתם בהלכה יומית בשם הרב עובריה יוסף: 
"שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך. " 
איפה זה מובא בכתביו, ספריו או בשו"תים? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הענין מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ב חלק אורח חיים סימן ד אות ז.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה