הלכה ליום שישי כ"ד טבת תשפ"ד 5 בינואר 2024

פרשת שמות

מאמר מהרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע:
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס".

רבותינו במסכת סוטה (דף יא.)  מסבירים, מהן אותן "ערי מסכנות – פתום ורעמסס"?

"פתום", שבנו אותה על פי התהום, על גבי קרקע בוצית ובולענית, והיו המבנים קורסים ונבלעים בקרקע, "רעמסס", שהלבנים והבנינים היו מתרוססים לרסיסים.

ביאור הדברים, כי ראשית מטרתם של המצרים בשעבוד בני ישראל, היתה כדי שבני ישראל לא יתעשתו, וימרדו בהם, לכן הקפידו על כך שעם ישראל, תמיד תמיד, יהיו שקועים בעבודה, גם אם אין לה תכלית. גם כאשר המצרים כלל לא היו זקוקים למבנים הללו, בכל זאת, לא רצו להניח לבני ישראל לנפשם, והעבידו אותם בעבודת פרך, ללא תכלית, לבנות בנינים שקורסים לאחר בנייתם!

וכך אמנם אמר פרעה על בני ישראל: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", מרוב עבודה, לא יהיה להם פנאי להתעסק ולחשוב על מחשבות כלשהן.

וכך כתב על כך רבינו הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) בספר מסילת ישרים, בזו הלשון:
"שהיה פרעה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל, לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות, בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת".

ומכאן לימדנו הרמח"ל יסוד חשוב:

"כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלומד בערמימות, ואי אפשר להמלט ממנו, אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה".

כלומר, כשם שנהג פרעה הרשע, להטריח את ישראל כל הזמן בעבודות קשות, כדי שלא יתעשתו וישימו לב למצבם, כך עושה היצר הרע, שמסית את האדם להיות טרוד כל הזמן במחשבות שונות, כך שלא ישים לבו אל העיקר, לעבודת ה' התמידית!

בארצות הברית, רגילים בהרבה מקומות, שהיהודים הגרים בניו יורק וסביבותיה, יוצאים בחודשי הקיץ לבתים אחרים הממוקמים בהרים שסביב לניו יורק, או בעיירה "דיל". מאחר ומדובר בזמן ממושך, גם באותה תקופה, נוהגים בעלי הבתים, ליסוע מידי יום לעבודתם, בדרך כלל ל"מנהטן", למרות שהנסיעה אורכת זמן ממושך.

אירע פעם, ששמע הגאון בעל השפע חיים, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, קבוצה מחסידיו, המשוחחים ביניהם אודות ימי הנופש העתידים לבוא. היה זה באמצע החורף, והחסידים תכננו יחדיו, היכן יגורו, ומה יאכלו, ואיזו פעילות יסדרו עבור הילדים למשך כל הזמן, וכן על זו הדרך. תכניות על גבי תכניות, רבות ומגוונות, שגם עולות הון רב.

נענה האדמו"ר ואמר:
הנה, כך דרכו של היצר, הוא משכנע אתכם כעת לבטל את זמנכם במשך ימים שלימים על תכניות עבור החופש הגדול. ובלבכם, אתם אומרים, אוה, רק נסיים את התכניות, ומיד נחזור להתמקד בעבודת ה'! לאחר שתסיימו את התוכניות, הרי יקרבו ימי הפסח, ואז תהיו טרודים בעניני החג. לאחר החג, הנה כבר קרבים ימי החופש, ואז תאמרו בלבבכם, רק יבואו ימי החופש, ונלמד במשך כל ערב כמה שעות מתוך הרחבת הדעת!

לבסוף, מגיעים ימי החופש, אתם נוסעים בכל יום למנהטן, וחוזרים עייפים ומרוטים לבתיכם, לא מצליחים ללמוד כלום. ואז תאמרו, אם כן, בשבת לכל הפחות נעסוק בעבודת ה'!  אך אבוי! מגיעה השבת, ועייפות גדולה משתלטת עליכם, שכן כל השבוע עבדתם קשה, ונסעתם כל יום כמה שעות, ולשם מה יש חופש אם לא כדי לנוח מעט?

זו דרכו של היצר, שמסיח את דעתכם כל חייכם, ואינכם שמים לב לימים שחולפים לבלי שוב! חבל על הזמן!

המשיך האדמו"ר ואמר, הנה כשהיינו במחנות תחת שלטון הנאצים ימח שמם, לפעמים, לא היתה להם עבודה עבורינו, והיו מצוים עלינו לאסוף אבנים, ולבנות גבעה מן האבנים, לאחר מכן היו מצוים להעביר את הגבעה למקום אחר, וכך היו מתעללים בנו כל הזמן, כדי שלא יהיה לנו פנאי לעצור, לחשוב, להתבונן, אולי אף למרוד!

סיים האדמו"ר, זו ממש דרכו של היצר הרע, כל החיים חולפים, לאדם תמיד יש במה להתעסק, והוא אינו מבין שהזמן חולף, לאחר שיסיים ענין אחד, יגיע ענין אחר, עליו לעצור לרגע! לחשוב! ולכוין את עצמו לדרכים ישרות, בהן יוכל להתמקד בעיקר, בעבודת ה', בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים וקיום כל המצוות!

סיפר מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שפעם אמר לו הגאון מפוניבז', רבי יוסף כהנמן זצ"ל:

אשאל אותך שאלה: אדם חולם שהוא נכנס ליער עבות, והתנפלו עליו אריות ונמרים להרוג אותו, כיצד ניתן לעזור לו?

הביט בו רבי יעקב מבלי להשיב, וכי מה ניתן להשיב לשאלה כזו?

נענה בעצמו הרב מפוניבז': "לעורר אותו, והחלום יעלם"!

וכלשון הרמב"ם: "עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה"!

אדם שקוע כל ימיו בעצם בחלומות, דברים שאין בהם ממש, עליו להתנער, להתמקד בעיקר, לשמוע דברי מוסר, ולהשקיע את כל כוחותיו בעבודת בוראו!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה