הלכה ליום חמישי כ"ח סיון תשפ"ד 4 ביולי 2024

רחיצה במים צוננים ביום השבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לאדם לרחוץ את רוב או כל גופו במים חמים בשבת, ואפילו במים חמים שהוחמו מערב שבת, או במים שהוחמו על ידי דוד שמש, אסור לרחוץ כל גופו בשבת, וטעם האיסור הוא מחמת גזירת חכמינו, שראו שהיו הבלנים (שהם אותם האחראים על בתי המרחץ) נכשלים בחילול שבת על ידי חימום המים לצורך הרחיצה, ולפיכך גזרו איסור על הרחיצה במים חמים בשבת. אולם ברחיצת מיעוט גופו, כגון פניו ידיו ורגליו ביום השבת, אין איסור כלל. (באופן שכמובן לא נעשה איסור בחימום המים, דהיינו שהוחמו המים מערב שבת או על ידי דוד שמש.)

ולעניין רחיצת כל גופו בשבת במים קרים, לדעת מרן רבינו יוסף קארו, אין בכך איסור כלל, ובלבד שייזהר היטב שלא יבוא לידי סחיטת השיער והמגבת, משום שיש בכך לפעמים איסור סחיטה בשבת, אולם מנהג האשכנזים להחמיר בזה שלא לרחוץ אפילו במים צוננים בשבת, מפני החשש שמא יבוא לידי סחיטת שיער ומעוד כמה טעמים. אולם במקום צער, יש להקל בזה אף למנהג האשכנזים, מפני שיש סוברים שבמקום צער לא גזרו בכלל איסור ברחיצה בשבת, וגם יש אומרים שלא נהגו איסור אלא בבתי מרחץ שהיו בזמנם שהיו טובלים כל גופם בכלי או בבור מלא מים, אבל בבתי מרחץ שיש בימינו בכל בית, ושנוהגים לשפוך מים על גופו ולא לטבול במים, אין בכך איסור, ולכן להלכה במקום צער יש להקל בכך אף למנהג האשכנזים.

אף על פי שאסור לרחוץ רוב גופו בשבת במים חמים, ואף במים פושרים יש לאסור לרחוץ כל גופו, מכל מקום בימי הקור, שהמים הזורמים בבית הם קרים מאד, מותר להוסיף עליהם מים חמים שהוחמו מערב שבת או על ידי דוד שמש, באופן שלא תורגש שום חמימות המים, אלא רק שתפוג מעט צינתם, אבל להביאם למצב שהם פושרים ממש, דהיינו שנרגשת בהם חמימות, ולרחוץ בהם, אסור. וכמבואר. ולעניין רחיצה ביום טוב, מכיוון שאין הלכה זו אקטואלית בימים אלו, נציין רק בקצרה, שמרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל סובר שמותר לרחוץ כל גופו במים חמים ביום טוב, ובלבד כאמור, שלא נעשה איסור בחימום המים.

על כל זאת יש להוסיף, שאסור לסחוט שיער בשבת. לכן יש להזהר אם חופפים את הראש בשבת, שלא להעביר את הסבון מצד לצד על הראש כדרך שעושים בימות החול, שיש בזה איסור סחיטה ממש, שסוחט את המים שבשיער עם הסבון, ומעביר למקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן כתב בחזו"ע ו לעניין מצטער שרשאי להתקלח בשבת במים שהוחמו מערב שבת בהיתר. אולם,האם מדובר במים של מיחם למשל? שנית,אולם הדין הזה נכון גם לגבי מים של דוד שמש שכן הם הוחמו בהיתר? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

הדין נוגע למים שהוחמו על ידי דוד שמש, שמותר לרחוץ בהם למי שמצטער. ובמים שהוחמו מערב שבת, יש להשתמש רק באופן שסגר את הברז שמכניס מים חדשים לדוד.

ומה בדבר הטבילה במקוה ביום השבת?.
כיום ישנם רבים שטובלים במקוה ביום השבת. ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

אין לטבול בשבת במים חמים. (וכונתינו לטבילת אנשים, ולא לטבילת נשים שהיא נדון בפני עצמו). ויש מהאשכנזים שמיקלים בזה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה