הלכה ליום חמישי כ"ח סיון תשפ"ד 4 ביולי 2024

רחיצה במים צוננים ביום השבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לאדם לרחוץ את רוב או כל גופו במים חמים בשבת, ואפילו במים חמים שהוחמו מערב שבת, או במים שהוחמו על ידי דוד שמש, אסור לרחוץ כל גופו בשבת, וטעם האיסור הוא מחמת גזירת חכמינו, שראו שהיו הבלנים (שהם אותם האחראים על בתי המרחץ) נכשלים בחילול שבת על ידי חימום המים לצורך הרחיצה, ולפיכך גזרו איסור על הרחיצה במים חמים בשבת. אולם ברחיצת מיעוט גופו, כגון פניו ידיו ורגליו ביום השבת, אין איסור כלל. (באופן שכמובן לא נעשה איסור בחימום המים, דהיינו שהוחמו המים מערב שבת או על ידי דוד שמש.)

ולעניין רחיצת כל גופו בשבת במים קרים, לדעת מרן רבינו יוסף קארו, אין בכך איסור כלל, ובלבד שייזהר היטב שלא יבוא לידי סחיטת השיער והמגבת, משום שיש בכך לפעמים איסור סחיטה בשבת, אולם מנהג האשכנזים להחמיר בזה שלא לרחוץ אפילו במים צוננים בשבת, מפני החשש שמא יבוא לידי סחיטת שיער ומעוד כמה טעמים. אולם במקום צער, יש להקל בזה אף למנהג האשכנזים, מפני שיש סוברים שבמקום צער לא גזרו בכלל איסור ברחיצה בשבת, וגם יש אומרים שלא נהגו איסור אלא בבתי מרחץ שהיו בזמנם שהיו טובלים כל גופם בכלי או בבור מלא מים, אבל בבתי מרחץ שיש בימינו בכל בית, ושנוהגים לשפוך מים על גופו ולא לטבול במים, אין בכך איסור, ולכן להלכה במקום צער יש להקל בכך אף למנהג האשכנזים.

אף על פי שאסור לרחוץ רוב גופו בשבת במים חמים, ואף במים פושרים יש לאסור לרחוץ כל גופו, מכל מקום בימי הקור, שהמים הזורמים בבית הם קרים מאד, מותר להוסיף עליהם מים חמים שהוחמו מערב שבת או על ידי דוד שמש, באופן שלא תורגש שום חמימות המים, אלא רק שתפוג מעט צינתם, אבל להביאם למצב שהם פושרים ממש, דהיינו שנרגשת בהם חמימות, ולרחוץ בהם, אסור. וכמבואר. ולעניין רחיצה ביום טוב, מכיוון שאין הלכה זו אקטואלית בימים אלו, נציין רק בקצרה, שמרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל סובר שמותר לרחוץ כל גופו במים חמים ביום טוב, ובלבד כאמור, שלא נעשה איסור בחימום המים.

על כל זאת יש להוסיף, שאסור לסחוט שיער בשבת. לכן יש להזהר אם חופפים את הראש בשבת, שלא להעביר את הסבון מצד לצד על הראש כדרך שעושים בימות החול, שיש בזה איסור סחיטה ממש, שסוחט את המים שבשיער עם הסבון, ומעביר למקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן כתב בחזו"ע ו לעניין מצטער שרשאי להתקלח בשבת במים שהוחמו מערב שבת בהיתר. אולם,האם מדובר במים של מיחם למשל? שנית,אולם הדין הזה נכון גם לגבי מים של דוד שמש שכן הם הוחמו בהיתר? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

הדין נוגע למים שהוחמו על ידי דוד שמש, שמותר לרחוץ בהם למי שמצטער. ובמים שהוחמו מערב שבת, יש להשתמש רק באופן שסגר את הברז שמכניס מים חדשים לדוד.

ומה בדבר הטבילה במקוה ביום השבת?.
כיום ישנם רבים שטובלים במקוה ביום השבת. ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

אין לטבול בשבת במים חמים. (וכונתינו לטבילת אנשים, ולא לטבילת נשים שהיא נדון בפני עצמו). ויש מהאשכנזים שמיקלים בזה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה