תשובה: בעבר ביארנו שלדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א יש להקל להשתמש בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש לצורך שטיפת ידיים וכדומה, אבל רחיצת כל גופו או רוב גופו, היא ענין שונה וכמו שנבאר.
הנה רחיצת כל גופו (או רוב גופו) במים חמים בשבת, אסורה בהחלט, ואפילו אם מים אלו הוחמו לפני כניסת השבת, ואפילו על ידי דוד שמש, מכל מקום אסור לרחוץ במים חמים רוב גופו בשבת מפני גזירת חכמים. שכן שנינו בברייתא במסכת שבת (לט:). וביארו שם בגמרא שטעם הגזירה שאסרו חכמים לרחוץ כל גופו במים חמים בשבת, הוא משום שבתחילה (לפני שגזרו חכמים על הדבר) היו נוהגים לרחוץ במים חמים בשבת, וראו חכמים שהיו הבלנים האחראים על בתי המרחץ נכשלים מתוך כך בחילול שבת לצורך חימום המים, וגזרו שאסור לרחוץ במים חמים בשבת. וממילא נאסרה רחיצה בכל מים חמים, אף אם הוחמו בהיתר, כגון מערב שבת או על ידי דוד שמש. ואפילו אם אינו רוחץ כל גופו בבת אחת אלא איבר איבר בפני עצמו, אסור. אבל לרחוץ רק מקצת גופו, מותר על ידי מים שהוחמו מערב שבת, או שהוחמו על ידי דוד שמש, ולכן מותר לרחוץ ידיו בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש, או שהוחמו מערב שבת. אבל במים שמתחממים על ידי דוד חשמלי (בוילר) וכדומה, אסור בהחלט להשתמש בשבת מפני איסור בישול.
ולפיכך, אישה שחל ליל טבילתה בליל שבת, ומי המקווה חמים, ואינה יכולה לטבול בהם בליל שבת מפני גזירת רבותינו, וגם כנודע אינה יכולה לטבול קודם כניסת השבת, שהרי אין לטבול לפני שקיעת השמש, דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שעליה לטבול בתוך זמן "בין השמשות", דהיינו תוך שלוש עשרה דקות וחצי מזמן השקיעה, מפני שזמן זה נחשב עדיין לספק אם נכנסה כבר השבת, ומכיוון שאיסור רחיצה בחמין בשבת אינו מן התורה אלא מגזירת חכמים, יש להקל בכך בתוך זמן זה שמוגדר עדיין ספק אם נכנסה שבת, ובזה הכל יבוא על מקומו בשלום. אלא שבזמן שהורה כך מרן הרב שליט"א לראשונה, עדיין היה המנהג לטבול אף בליל שבת רק אחר זמן בין השמשות, והבלניות לא היו מאפשרות לנשים לטבול בתוך זמן בין השמשות, ומרן הרב שליט"א עבר משער לשער במחנה, והיה קורא אליו את הבלניות האחראיות על הטבילה, להורותן דעת לאפשר לנשים (בעיקר ספרדיות) לטבול בזמן זה, כדי שלא יאלצו לטבול בחמין בשבת. ותהילות לאל יתברך בזמנינו ברוב המקומות כבר פשטה הוראתו של מרן הרב שליט"א, והאחראיות במקואות מאפשרות לטבול בליל שבת בתוך זמן בין השמשות, ובכך יצאנו מידי כל פקפוק, ואמנם אם מחמת איזו סיבה לא התאפשר לטבול בבין השמשות, אין לדחות משום כך את הטבילה, ויכולה להקל לטבול בחמין בלית ברירה אף אחר בין השמשות.
ומותר לרחוץ תינוק אף במים חמים בשבת, באופן שהוחמו קודם השבת או על ידי דוד שמש, שלגבי תינוק לא גזרו גזירת הבלנים שלא לרחוץ בחמים בשבת, וכדין רחיצת הידיים או רחיצת כלים.
אך יש להבהיר, כי כל האמור הוא דוקא במים שהוחמו על ידי דוד שמש, או במים שהוחמו מערב שבת, וכעת משתמשים אך ורק במים החמים לצורך רחיצת הידיים, או לשם רחיצת תינוק, שאז הדבר מותר כאמור. אבל אם הוחמו המים על ידי דוד חשמלי מערב שבת, והמים הם חמים מאד, כך שלצורך השימוש בהם צריך לפתוח גם את ברז המים הקרים, על מנת שבמיזוג המים הקרים עם החמים, תתקבל תוצאה של מים פושרים שנעים לרחוץ בהם, ובשעת פתיחת הברז מתערבים מים חמים שהוחמו על ידי דוד חשמל, במים קרים, ומתבשלים אותם המים הקרים במים שהוחמו מערב שבת, אסור להשתמש במים באופן כזה אפילו לצורך רחיצת הידיים, שיש בזה חשש איסור בישול בשבת. וכמו כן אם בשעת פתיחת ברז המים הרותחים נכנסים לתוך דוד המים מים אחרים שהם קרים, גם כן יש לחוש בזה לאיסור בישול המים הקרים במים החמים ואין להקל בפתיחת ברז באופן הזה כלל ועיקר. ורק בפתיחת ברז שהמים היוצאים ממנו הם מים שהוחמו על ידי דוד שמש, יש להקל בשבת, שבזה אין איסור בישול כלל.
וכמו כן פשוט הדבר, שאסור בהחלט לפתוח בשבת ברז מים המחוברים לתנור שמחמם את המים מיד עם פתיחת הברז (יונקרס), שמלבד איסור בישול, יש בזה גם איסור של הבערה בשבת, שהרי מיד עם פתיחת הברז בוערת אש להבה בתנור, ויש בכך איסור גמור משום מבעיר בשבת.
