נוהגים להניח על עיניו את יד ימין בשעה שקורא פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי לרכז המחשבה בכוונה, שלא יסתכל בדברים אחרים המונעים ממנו לכוין (ועוד טעמים על פי דברי המקובלים).
בהלכה הקודמת הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי מה שכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א.
"שמע" – פירושו קבלה, וגם פירושו הבנה, דהיינו שכשאומר "שמע ישראל" יכוין פירוש הפסוק "קבל והבן ישראל", כלומר, קבל דברים אלו והבינם ותדעם שתאמין בהם, ומה הם דברים אלו? "ה' אלוקינו ה' אחד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.
וכשמזכיר שם הוי"ה בקריאת שמע, יכוין פירוש קריאתו – שהשם יתברך הוא "אדון הכל" ופירוש כתיבתו, שהשם יתברך "היה הווה ויהיה" וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".
"אחד" כשאומר אות אל"ף של תיבת "אחד" יכוין שהשם יתברך הוא אחד, וכשאומר אות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. וכשאומר אות דל"ת יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם.
נמצאת כוונת פסוק זה כך היא: "שמע" – קבל והבן, "ישראל"- "ה' - "אדון הכל היה הוה ויהיה, "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, "ה'" – אדון הכל היה הוה ויהיה, "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.
כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.
