הלכה ליום חמישי ח' חשון תשס"ו 10 בנובמבר 2005

כוונת הפסוק הראשון בקריאת שמע

נוהגים להניח על עיניו את יד ימין בשעה שקורא פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי לרכז המחשבה בכוונה, שלא יסתכל בדברים אחרים המונעים ממנו לכוין (ועוד טעמים על פי דברי המקובלים).

בהלכה הקודמת הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי מה שכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א.

"שמע" – פירושו קבלה, וגם פירושו הבנה, דהיינו שכשאומר "שמע ישראל" יכוין פירוש הפסוק "קבל והבן ישראל", כלומר, קבל דברים אלו והבינם ותדעם שתאמין בהם, ומה הם דברים אלו? "ה' אלוקינו ה' אחד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.

וכשמזכיר שם הוי"ה בקריאת שמע, יכוין פירוש קריאתו – שהשם יתברך הוא "אדון הכל" ופירוש כתיבתו, שהשם יתברך "היה הווה ויהיה" וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".

"אחד" כשאומר אות אל"ף של תיבת "אחד" יכוין שהשם יתברך הוא אחד, וכשאומר אות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. וכשאומר אות דל"ת יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם.

נמצאת כוונת פסוק זה כך היא: "שמע" – קבל והבן, "ישראל"- "ה'  - "אדון הכל היה הוה ויהיה, "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, "ה'" – אדון הכל היה הוה ויהיה, "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.

כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה