הלכה ליום שישי א' אלול תשפ"ו 14 באוגוסט 2026

פרשת שופטים

מאמרו של הרב הגדול רבי דוד שאלתיאל שליט"א, חתנו של הגאון המקובל החסיד קדוש רבי סלמאן מוצפי זק"ל

נאמר בפרשה, שלפני שיוצאים ישראל למלחמה, היו מוזהרים, שמי שמפחד, לא יצא למלחמה, כדי שלא יגרום מורך בלבבות חבריו. וכך נאמר:
"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ, מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב? יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ".

רבותינו בגמרא במסכת סוטה (דף מג.), הביאו כמה פירושים, מיהו אותו "הירא ורך הלבב"? רבי עקיבא אומר: זהו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה, לראות חרבות ולראות הרוגים. כלומר, פשוט אדם שמפחד להלחם. אדם חלש אופי, שאינו מסוגל לעמוד בקשיי המלחמה הטבעיים.

רבי יוסי הגלילי אומר: זהו הירא מעבירות שבידו. שאם עשה עבירה ואינו נקי ממנה, יש חשש שבצאתו למלחמה יפגע חלילה ובחטאו יומת, ולכן אומרים לו שישוב לביתו. אולם כדי שלא לפגוע בו, שהכל ידעו שיש עבירה בידו, לא אמרה התורה "מי האיש שיש עבירה בידו", אלא הסבירה את הדברים באופן עקיף, "מי האיש הירא ורך הלבב". וכך אנשים יוכלו לחשוב, שאדם זה פשוט מפחד לצאת לקרב. ועוד, שאף שבאמת האיש הירא, הכוונה היא לזה שמתיירא מעבירות שבידו, מכל מקום, הרי הוסיפה עוד התורה, "מי האיש שנשא אשה ונטע כרם", שכל אלו אינם יוצאים למלחמה, וכך לא ידעו כולם מאיזו סיבה הוא אינו מתגייס למלחמה.

הנה אנו רואים, כמה התורה חסה על כבודו של האדם, שאפילו זה שיש עבירה בידו, מכל מקום לא חפץ ה' יתברך לביישו בפני כולם, שידעו שהוא בעל עבירה, ואף על פי שזו "הדייסה שהוא בישל", מכל מקום תורתינו הקדושה יש בה עומק גדול של מוסריות, וחכמה אלקית מצוחצחת, אשר מגמתה, לצרף את הבריות, ולתת לעם ישראל להבין מהו כבוד הבריות.

ומכאן אנו למדים עוד, שבשביל ענין גדול זה של שמירה על כבודו של אחד מישראל, התורה מסכימה שיצאו פחות אנשים למלחמה, ובכך יתמעט כחו של עם ישראל, וכל זאת כדי שלא תגרם בושה למי מישראל, אף שהוא בעל עבירה, "כִּי אֵין לַה 'מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט", והקדוש ברוך הוא הנלחם להם לישראל, ועל כן ניתן לוותר על כמה חיילים, שמתיראים מעוונותיהם. ועדיף שיצאו למלחמה אך ורק חיילים שהם זכים ונקיים מן החטא, ממה שיצאו רבים שהם בעלי עבירות.

ומספרים, שפעם ערכו המשכילים במזרח אירופה "הצגה" אשר מטרתה היתה לזלזל בשומרי התורה ובתורה. ובכך, ערכו מצג שוא, כיצד מכריזים בפני העם לפני המלחמה "מי האיש הירא ורך הלבב", וכאן ירדו ששים אחוזים מהחיילים מהבמה. לאחר מכן הכריזו "מי האיש אשר נשא אשה" וכו', ואז ירדו מהבמה עוד עשרה אחוזים מחיילי ישראל. וכן על זה הדרך, עד שלבסוף, לא נותרו על הבמה אלא כמה חיילים מבוגרים בעלי זקנים, אשר אינם מתאימים כל כך לקרב ולמלחמה. ואז פרץ הקהל בצחוק, ונגרם זלזול גדול לתורתינו הקדושה.

כאשר סיפרו על כך להגאון רבי חיים סולוביצ'יק, רבה של העיר בריסק, נענה ואמר, אמנם הם צודקים! יתכן שכך אכן יקרה! רק חבל שלא הואילו מפיקי ההצגה להראות את המשך הסיפור, כי ללא ספק מי שניצח בקרב, היו אלו החיילים הצדיקים אשר מאת ה' מן השמיים נשלחו לקרב למלחמת המצווה.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה