הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ה 17 בפברואר 2025

ברכת המזון – לברך מיושב

שאלה: האם יש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, או שמותר לברך גם כשמהלכים בדרך?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות, (דף נא:) מבואר, שיש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג): "צריך לישב בשעה שמברך, כדי שיוכל לכוין יותר".

הטעם שיש לברך דוקא כשיושב
ולכאורה טעם הדבר שיש לשבת בשעת ברכת המזון, הוא כדי שיוכל המברך לכוין יותר בברכתו. ולכן תיקנו חכמים שהמברך ישב בשעת הברכה. והטעם שהחמירו בברכת המזון יותר מבשאר הברכות (כגון ברכת שהכל נהיה בדברו, שבהן אין חיוב לשבת), הוא משום שברכת המזון היא מצוה מן התורה. וכמו שביארנו כבר בהלכה אחרת.

ההבדל בין קריאת שמע לברכת המזון
אולם אם כן, יש לשאול, שהרי קריאת שמע אף היא מצוה מן התורה, ומותר לאדם לקרוא קריאת שמע גם בשעה שהוא הולך או עומד, ואם כן, מדוע החמירו כל כך רבותינו דוקא בברכת המזון, לברכה כשהוא יושב?

והסבירו התוספות ועוד מרבותינו הראשונים, שטעם הדבר שחכמינו החמירו בברכת המזון יותר מקריאת שמע, הוא משום שבקריאת שמע, אין חיוב מן התורה לקרוא, אלא את הפסוק הראשון, או הפרשה הראשונה בלבד, ופסוק זה אין לאמרו כשהוא הולך, אבל שאר קריאת שמע, שאין חיובה מן התורה, לא החמירו בה כל כך לקוראה דוקא כשהוא יושב.

ולסיכום: אין לברך ברכת המזון בעמידה, או בהליכה, אלא בישיבה דוקא, שכך תיקנו חכמים, כדי שהמברך יוכל לכוין דעתו יותר.

ובהלכה הבאה נרחיב מעט בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה