הלכה ליום שישי כ"ו שבט תשפ"ו 13 בפברואר 2026

פרשת משפטים – שבת שקלים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת היא השבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולכן אנו קוראים את פרשת משפטים ואת פרשת שקלים, ומוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע שהיא פרשת משפטים, ובשני קוראים פרשת שקלים המופיעה בפרשת כי תשא.

מדוע אנו קוראים את פרשת שקלים המדברת על חובת עם ישראל לתת את מצחית השקל כתרומה למקדש דווקא בשבת שלפני ראש חודש אדר?

התשובה נמצאת בתלמוד מסכת מגילה (דף י"ג ע"ב) על הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעים על השקלים".

ריש לקיש מלמד אותנו יסוד גדול, יש מושג בצבא שנקרא "מכת מנע", או בשפה הרפואית "טיפול מונע", או בשפה של היום "חיסון", דהיינו מקדימים תרופה למכה, וכמו שיש חיסון גשמי נגד מחלות, יש גם חיסון רוחני כנגד גזרות קשות ורעות.

ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע להביא עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש לקנות את היהודים הנמצאים בשושן, כדי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, וכדי לנטרל מזימה רעה זו של המן הרשע, ציוה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל, עוד הרבה שנים קודם לכן, בפרשת כי תשא, שכל אחד מעם ישראל יתן מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה', וזכות המצוה של השקלים הללו שנתנו כל עם ישראל, עמדה כמשקל נגד מול עשרת אלפים ככר כסף של המן הרשע, ובכך נטרלו בטלו והפרו את עצתו ומחשבתו הרעה כנגד עם ישראל. למעשה, המצוה והתרומה של מחצית השקל, הייתה החיסון הרוחני של עם ישראל כנגד רצונו של המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, וזכר לזה אנו קוראים כל שנה את פרשת שקלים בשבת שלפני חודש אדר.

אם נתבונן, נראה שתרומת השקלים של עם ישראל, לא הייתה רק כחיסון וטיפול מונע נגד גזירותיו של המן הרשע בלבד, אלא היה בה כוח נוסף של "נהפוך הוא", להשיב לו את גמולו בראשו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ותלו אותו ואת בניו על העץ, זוהי כוחה של מצוה, שיש בה, לא רק לבטל מעל האדם גזרות קשות ורעות, אלא בכוחה גם להפוך את הכל לטובה ולברכה.

רבים שואלים: יש לנו יצר הרע ומידות רעות, של גאוה, כעס, מחלוקת ולשון הרע וכדומה, איך אפשר להנצל מהמידות הרעות? ובשפה שלנו, האם יש חיסון רוחני נגד היצר הרע?

התשובה היא, כן! יש לנו חיסון כנגד היצר הרע שמתאים לכל הגילאים ולכל יהודי, איש ואשה, צעיר וזקן, בריא וחולה, אבל צריך לקבל את מנת החיסון בכל יום ויום, והחיסון הזה נמצא בתלמוד במסכת קידושין (דך ל' ע"ב): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו". דהיינו יש חיסון כנד יצר הרע וזהו: לימוד התורה.

כאשר יהודי מישראל לומד תורה, כל אחד לפי יכולתו ודרגתו הרוחנית, הוא מקבל חיסון רוחני וחוסן נפשי לעמוד מול היצר הרע, מול המידות הרעות של גאוה, כעס, מחלוקת ושנאת חינם.

יהודי שלומד תורה, שעליה אמר דוד המלך בתהילים (פרק י"ט) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", תורה כזו, הנלמדת בשמחה ובאהבה, נספגת בגופו ובנפשו של האדם, ומחסנת אותו בחיסון רוחני גבוה כנגד היצר הרע, ונוסכת בו מידות טובות, של ענוה, צניעות, יראת שמים, סבלנות ושלום בית בינו לביו אשתו ובניו.

את החיסון הרוחני הזה, אנו למדים מפרשת השבוע "פרשת שקלים" שהיא גם ראש חודש אדר, עליו נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", נלמד כולנו תורה בשמחה נקבל כולנו את החיסון הרוחני הזה שמתאים לכל גיל, ובעיקר לבעלי מחלות רקע של מידות רעות ומחלוקת, ונזכה כולנו לבריאות טובה רפואה שלימה וחיסון רוחני לעשת נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום וחודש טוב

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
א, ידוע לי שלדעת הרב מי שברך נפשות רק מחשש שמא ישכח, והיה בדעתו להמשיך לאכול לאחר מכן לא צריך לברך שוב ויכול לעשות כן אפ' לכתחילה. כמ"ש ביחו"ד ח"ו
שאלתי אם זה רק בברכת בורא נפשות או גם במעין שלוש, שכן בברכה"מ ודאי שהוי סילוק בע"כ שאם לא כן איך מברך המזמן על הכוס
ב. לפני כמה חודשים שמענו שגם מרן הראש"ל שליט"א בדק את עניין הפאות הנכריות ואמר שברור לו שזה מתקרובת ע"ז רח"ל.
שאלתי אם יש דרך היתר להזמין קרובי משפחה לביתי לשבת שאני יודע שיבואו עם הפאה הנכרית שלהן, ואף תורדנה את הפאה מראשן בתוך ביתי, אשתי מאוד רוצה להזמין את אחיות לה ורק זה בגלל הבעיה הזו אננו נמנעים מכך.
תודה רבה רבה
יורנו המורה ושכמ"ה א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

לגבי ברכת נפשות ועל המחיה. עדיף שתשלח את השאלה דרך האפליקציה "אינסטרב, או בעצמך או על ידי חבר שיש לו אפשרות כזו, שם ישיבו לך על השאלה, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים ועקולי ופשורי.

לגבי שאלת השניה, מותר להזמינן לשבת, כי אפילו אם תאמר שהשיער הוא מתקרובת עבודת כוכבים, איני יודע איסור להכניסו לביתו על ידי אדם אחר. ועוד, שאין הדבר אלא לכל היותר ספק, כי יש מיקלים לגמרי, ואומרים שלפחות מחצית מהשיער אין מקורו מעבודה זרה. ובפרט יש סברא לומר שאין בזה איסור, מאחר ובזמנינו נתברר שהנשים שמוסרות את שיערן לבתי העבודה זרה, יודעות שלא מקריבים את שערותיהן, אלא מוכרים אותם ומרויחים מזה כסף, או שעושים בזה חסד לשיטתם שנותנים שיער למי שאין לה. לכן אין הדבר ברור כל כך לאיסור עד שנאסור עליך להזמינן לביתך. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה