הלכה ליום שני א' שבט תשפ"ו 19 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יונה בת שרה זהרה הי"ו

הוקדש על ידי

ילדיה

הריגת כינים בשבת

שאלה: האם מותר להרוג כינים בשבת?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה", ולמשל, שחיטת בהמה בשבת כדי לאכול ממנה, אסורה מן התורה.

ובמסכת שבת (דף קז:) למדו רבותינו את איסור נטילת נשמה בשבת, מהמשכן, שבמשכן הוצרכו להרוג אילים מאדמים, כדי להשתמש בעורותיהם לצורך המשכן. ודרשו רבותינו, שדוקא בעלי חיים שהם פרים ורבים, אסור להרוג אותם בשבת, אבל בעלי חיים שאינם פרים ורבים, מותר להרוג אותם בשבת. ולפיכך, אמרו רבותינו, שמותר להרוג בשבת כינים שמצויות לפעמים בשערות הראש, הואיל והכינים הללו אינם פרות ורבות, אלא נוצרות מן הזיעה שבראש. וכן פסק רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות שבת), וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שטז).

והנה לפני למעלה ממאתיים שנה, התעורר אחד מגאוני איטליה, רבי יצחק למפרונטי, בספרו פחד יצחק (מערכת צידה), לענין חדש שגילו חכמי המחקר בדורו, שהכינים פרות ורבות מזכר ומנקבה ככל בעלי החיים, ולפי זה לכאורה יהיה אסור להרוג כינים בשבת. וכתב ששלח את השאלה לרבו, מהר"י בריאל, והלה השיבו, שאין לנו לשנות שום דבר מקבלות רבותינו, אפילו אם דברי החוקרים עומדים בניגוד אליהם.

גם הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל, בספרו מכתב מאליהו (חלק רביעי), כתב שכל הדינים המיוסדים בש"ס, קבלום רבותינו בקבלה, איש מפי איש, ונתנו טעם לכל דין לפי דרכם, ולכן, אף אם התבטל כביכול הטעם, מכל מקום הדין לא ישתנה מחמת כן. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בספרו שו"ת היכל יצחק (סימן כט).

ובדורינו האחרון, קמו כמה מחברים, וכתבו שחז"ל טעו בקביעתם שהכינים אינם פרות ורבות, שהרי ידוע בלי ספק כיום, שהכינים פרות ורבות. וכל רבותינו הקדושים, האמוראים והגאונים והראשונים, כולם לא ידעו דבר זה, שהכינים פרות ורבות.

אולם באמת עלינו להתבונן, שהרי כל אשה יודעת שמצויות על ראשי הילדים לעתים כינים, ובכלל זה גם ביצי כינים. ומוכח שהכינים פרות ורבות. ואי אפשר לומר שרבותינו לא ידעו מדבר זה. ועוד, שהרי רבותינו דרשו דרשה גמורה, שדוקא דבר שהוא פרה ורבה אסור להרגו, אבל דבר שלא פרה ורבה מותר להרגו. ואם כן, אם נאמר שאין בעלי חיים שנוצרים בלי פריה ורביה, נמצא שאין שום משמעות לדרשת רבותינו, שאותה בודאי קבלו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.

ובאמת שכבר בדברי רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (מהדורת חורב פרק כו) מוזכר שיש ביצי כינים. וכן בספר אהל מועד לאחד מרבותינו הראשונים מוזכר שיש לכינים ביצים. גם בפירוש רש"י (מסכת עבודה זרה דף ג:) משמע שיש ביצי כינים, כפי שידוע לכולם כיום. ובכל זאת לא עלה בדעתם להכחיש את דברי חז"ל מחמת כן, ולומר שאסור להרוג כינים בשבת.

ובאמת שגם החוקרים בזמנינו מודים, שיתכן והכינים מתרבות על ידי הטלת ביצה, אבל לא ברבייה כשאר רוב בעלי החיים, על ידי זכר ונקבה, אלא הנקבה לבדה יכולה להטיל ביצים. ורבייה כזו אינה בגדר פריה ורביה כאילים ופרים ותחשים שהיו בזמן המשכן, ולפיכך מותר להרוג את הכינים בשבת גם בזמן הזה. (ויש בזה חילוקי דעות בין החוקרים בעצמם).

ובכל דברי רבותינו הראשונים, מבוארים סוגי הכינים והרמשים, שעליהם חילקו רבותינו איזה מהם הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו את שמותיהם של אותם חרקים, בשפה הערבית ובצרפתית, ועד היום אותם חרקים קרויים בדיוק בשמות ההם. ומוכח שרבותינו הראשונים היו בקיאים בהחלט לדעת איזה מין מהחיות הקטנות הוא פרה ורבה, ואיזה אינו פרה ורבה. וכתבו על הכינים שיש בזמנינו, שאינן פרות ורבות. וכן מפורש בדברי אחד מרבותינו הקדמונים, הראבי"ה (ח"א מסכת שבת סימן קלו), שכתב שכשם שמותר להרוג את הכינים בשבת, כמו כן מותר להרוג את ביצי הכינים בשבת. ואין בדבר איסור, לא משום צידה ולא משום נטילת נשמה. ומוכח שידע ממציאות ביצי הכינים, ולא חשב לשנות את הדין מפני זה.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו, (ובכללם בחזון עובדיה שבת, ח"ה עמוד קכח), שבכל אופן אין לזוז מפסק רבותינו בעלי התלמוד, והראשונים ומרן השלחן ערוך, ומותר להרוג כינים בשבת גם בזמן הזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע לפרים והאילים וכדו' שנועדו למשכן ציינתם שהרגום האם זה כפשטו. או ששחטו ואז היו מותרים לעלות למזבח? ב' שבט תשפ"ו / 20 בינואר 2026

בהלכות שבת אין הבדל בין הריגה לשחיטה. לכן כאשר מתייחסים למלאכת נטילת נשמה, אומרים הריגה. לגבי שחיטה יש מחלוקת בגמרא אם יש בשחיטה איסור נוסף, משום צובע, כיון שבכל האיטליז היה רוצה שלאחר שישחטו את הבהמה הדם יראה אדום וטרי, וכך הרבה אנשים קונים את הבשר.

מה במקרה של יתושים ?
היה לי בריכה מחוץ לבית ואחריי זמן שלא ניקנו אותה המים נהיו ירוקים ופיתאום ראיתי שיש שם מן יתושים, שכל הזמן נמצאים שם, אני חושב שהם נוצרים מהליכלוך, האם אפשר להרוג אותם בשבת? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

היתושים, אסור להורגם, והם לא נוצרים מלכלוך, אלא היתושה מטילה ביצים במים, ולאחר מכן הם הופכים לזחלים, ואחר כך הם פורחים באויר.

הרב זמיר כהן שליט''א כתב שהכינים המצויות בזמננו יש סוגים שכן פרים ורבים, האם בכ''ז מותר להרג גם מהם? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

דברי הרה"ג זמיר כהן שליט"א ידועים, כי הובאו כבר לפני שנים בספרו נזר כהן. וגם מרן זצ"ל הזכירם בספרו. ועיקר דבריו נשענים על מה שנזכר בגיטין מין כינים דזכר ונקבה. אולם המעיין בגליון הש"ס שם יראה שפירוש הדברים הוא כינה שבאה מראש זכר, וכינה שבאה מראש נקבה. רק שבספר נזר כהן כתב לפרש באופן אחר, ומרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה כתב שדבריו דחוקים כפי שגם בספר נזר כהן הרגיש בכך, כי בגמרא משמע שאין שום כינה שבאה מזכר ונקבה. ואף אנו הארכנו בזה בס"ד בתשובה, והבאנו ראיות ברורות שכינים המטילות ביצים, הן אותן כינים שאמרו חז"ל שמותר להרגם, וכפי שהזכרנו גם בהלכה יומית בשם הראבי"ה.

אני שמח לשמוע שמותר להרוג כינים בשבת. אבל האם אפשר להעביר על ראש הילד מסרק כינים כדי לתפוס אותם?
אם לא, האם יש עצה אחרת לתפוס את הכינים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

להעביר מסרק צפוף אסור. משום שיתלשו שערות בהכרח. יש אפשרות לבדוק בידיים או במין מסרגות המיועדות לכך.

האם מותר להרוג בשבת ג'וקים? מה לגבי נמלים?

לגבי ג'וקים אם הם פרים ורבים, האם מותר להרוג משום פיקוח נפש? (מדובר במקרה של תגובה היסטרית למקקים) ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור להרוג חרקים בשבת. ואין בזה ענין של פיקוח נפש.

אם הכינים של היום הם אותם הכינים של חז"ל כיצד יתכן שאז היה לכינים דם כגריס שהוא 20 מ"מ, וכיום בקושי יש עשירית מכך? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

שאלה יפה היא, אולם באמת שהם שני מינים נפרדים של כינים, ומינים הרבה יש לכינים, אבל כאשר דיברו רבותינו בהיתר הריגת כינים, היתה כוונתם על כינים שבראש, כמו שכתבו התוספות בשם רבינו תם. וכן כתב בפירוש רבנו הריטב"א (שבת יב.) שמצאנו לשון מאכולת במסכת נדה (נב:) גבי כתמים, והוא מין הנקרא פוצא, ועל כרחין מאכולת דשרו בית הלל גבי שבת אינו הפוצא, דההוא פרה ורבה, ודומיא דאילים ותחשים שהיו שוחטים במשכן, ועליו אמרו שההורג פרעוש או הצד אותה חייב, אבל הפודול שהוא מזיעת אדם התירו רבנן ובית הלל, ובפרק כל היד (נדה כ:) סליקותא קטלי, ועל המסרק רגילין להרוג פודול שבראש. עכ"ל. וידוע בלשון צרפת עד הזמן הזה, שפרעוש נקרא פוצא, והוא פרה ורבה כמ"ש הריטב"א, אבל כינים שבראש המצויות בינינו נקראות בשם פודול, והוא מין כינים שרגילים להסירו ע"י מסרק, ומדינא דגמרא שרי להורגן בשבת הואיל ואינם פרים ורבים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה