הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ו 11 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ליאור אברהם בן זיוה הי"ו

ליאור אברהם גר בניו יורק. לפני ארבעה חודשים רכב על אופניים ונפגע על ידי מכונית נוהגת בנהיגה פרועה, ומאז הוא בבית חולים.
שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה.

הוקדש על ידי

אבא

פרטים בהלכות תפילת תשלומין

בשבוע שעבר, דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

ביטול תפילה
אסור לאדם לבטל תפילה מפני הפסד ממון, כגון שהוא טרוד בעסקיו, ורואה שאם יעזוב את עסקיו לצורך תפילה יפסיד ממון, חייב לעזוב את עסקיו ולהתפלל, כדי שלא יעבור זמן אותה תפילה, ואז נמצא שהפסיד תפילה, שזו אבידה גדולה.

ומכל מקום, מי שהפסיד תפילה אחת מפני שהיה טרוד בעסקיו וחשש מהפסד ממון, יש לו תשלומין בתפילה הסמוכה לה, שדין אדם זה, אינו כדינו אדם שבמזיד, בכוונה ובשאט נפש ביטל תפילה אחת, ואף שבודאי לא טוב עשה, מכל מקום יש לו תשלומין. וכתב מרן רבינו זצ"ל, שלכתחילה ראוי שיעשה תנאי של נדבה, דהיינו שיאמר: "אם אני חייב לחזור, תהא תפילה זו תפילת חובה, ואם איני חייב לחזור, תהא זו תפילת נדבה".

תנאי בשבת
ביום שבת אין לעשות תנאי של נדבה, משום שביום שבת אין תפילת נדבה כלל, ולפיכך בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים לחזור ולהתפלל ולעשות תנאי נדבה, אם המדובר הוא ביום שבת, אין לחזור ולהתפלל כלל, משום שהדבר בספק, ותנאי נדבה אי אפשר לעשות בשבת, אך בדין האמור של אדם שהפסיד תפילה מפני חשש הפסד ממון, ישנה הכרעה ברורה בדברי הפוסקים, שאדם זה יכול וחייב לחזור ולהתפלל תפילת תשלומין, ורק מהיות טוב כתב מרן הרב זצ"ל לעשות תנאי של נדבה.

ולכן אם אדם הפסיד תפילת מנחה של ערב שבת, מחמת חשש הפסד ממון, צריך לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת, כדי להשלים תפילתו, ואף על פי שאינו יכול לעשות תנאי נדבה שהרי הוא עומד בליל שבת, מכל מקום כיון שהסכמת רוב מוחלט של הפוסקים שאדם זה צריך להתפלל תפילת תשלומין, יכול לסמוך עליהם להתפלל תפילת תשלומין אף בלא תנאי.

מי שלא היה יכול להתפלל בשום אופן
אם לא התפלל תפילה אחת מפני אונס גמור, כגון שהיה במקום שאינו נקי ולא יכל לצאת משם, או שהיה חולה, וכיוצא בזה, יש אומרים שכיון שהיה אנוס, והקדוש ברוך הוא פטר אותו מן התפילה, אינו צריך להתפלל תפילת תשלומין, ויש חולקים. וכן דעת מרן השולחן ערוך, שאפילו מי שביטל תפילה אחת באונס גמור, מתפלל תפילת תשלומין. ומכל מקום כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, טוב שיעשה תנאי של נדבה כנ"ל. ובשבת ויום טוב שאין מתפללין על ידי תנאי של נדבה, חוזר ומתפלל בלא תנאי של נדבה (וכפי שנתבאר לגבי מי שהפסיד תפילה מחמת חשש הפסד ממון).

שאלות ותשובות על ההלכה

  1. הרי אם הפסיד מנחה של חול, וישלים בערבית של ליל שבת - אלו שתי תפילות שונות לחלוטין! איך תהיה פה תפילת תשלומין?
  2. על אותו משקל, אם אדם שכח במנחה של ראש חודש לומר יעלה ויבוא ונזכר רק בערבית של מוצאי ראש חודש. אם יתפלל תפילת תשלומים, הרי לא יוכל לומר יעלה ויבוא כי הוא כבר אחרי ראש חודש, כיצד ייחשב זה תפילת תשלומים?
י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

הסבר הדבר. אדם שהתפלל בראש חודש תפילה של יום חול ולא הזכיר ראש חודש, וכן אדם שהתפלל בשבת תפילה של חול, הרי זה כמו שלא התפלל כלל. ואין הפירוש שהפסיד "תפילה של שבת", אלא אין זו תפילה בכלל. ולכן עליו לתקן זאת, על ידי שיתפלל תפילה נכונה מחדש. ואין זה משנה שבאותה התפילה לא יזכיר של שבת, מכיון שכבר יצאה שבת, שהרי עיקר הענין הוא שיתפלל תפילה אחת כהוגן, ואת זאת יוכל לעשות אם יתפלל כעת תפילה של חול.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה