הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשס"ה 28 ביולי 2005

תפילין של אשכנזים לספרדים

ביום שני י"א בתמוז תשס"ה כתבנו אודות השינוי בצורת האותיות שבין המסורת של האשכנזים והספרדים, שדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, על פי דברי הפוסקים, שאין בזה כדי לפסול כלל, כי מסורת האותיות בין של האשכנזים ובין של הספרדים, יסודתה בהררי קודש, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, וכמו שכתב מרן החיד"א בשם רבינו האר"י ז"ל, שיש סתרי תורה בצורת האותיות השונות של האשכנזים והספרדים.

ועל פי זה כתבנו שספרדים יכולים לעלות לספר תורה של אשכנזים, וכן להיפך, וכתבנו שהוא הדין גם לגבי מזוזות וגם לגבי תפילין, שאם אין לספרדי תפילין ומזוזות שנכתבו על פי מסורת אבותיו, יכול להשתמש בתפילין ומזוזות של אשכנזים, והוא הדין להיפך.

אולם כל מה שכתבנו שאין פסול בתפילין של אשכנזי לספרדי, היינו דווקא מצד השינויים שיש בצורת האותיות, שאין בהם כדי לפסול התפילין כלל, אבל באמת, רבים מאחינו האשכנזים נוהגים שיש אצלם שינויים בסדר הפרשיות של התפילין, ובשינויים אלו יש כדי לפסול את התפילין לדעת מרן השולחן ערוך, וכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שתפילין של אשכנזים פסולים לספרדים אלא אם כן נתברר לנו שסדר הפרשיות הוא כפי דעת מרן ז"ל.

ומכיון שבמסגרת זו, לא נוכל להרחיב בהסבר השיטות בענין כתיבת הפרשיות, יש לדעת שרוב מוחלט של התפילין שכותבים סופרים אשכנזים, הם אינם כדעת מרן השולחן ערוך, וספרדי אינו יכול להניחם ולצאת ידי חובה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה