הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תש"ע 4 ביולי 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לבן שלום ראובן בן דניאלה עדינה הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

דין ריקודים ושמיעת שירים בימי בין המצרים

אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה.

וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים בהחלט באיסור חמור בכל ימות השנה.

והנה בשנת תשמ"ח פנה אל הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, תלמיד חכם אחד מהעיר דיל, ניו ג'רזי, שרצו אנשי מקומו לעשות ריקודים בימי בין המצרים, בטענה שלא נהגו להחמיר בזה אלא האשכנזים, ושעל ידי כך יכירו הבחורים והבחורות אלו את אלו ויבואו בקשרי שידוכין. ועם שהדבר פשוט מאד לאסור, מכל מקום הובאה השאלה לפני מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כי אדם גדול דבריו נשמעים, והוא השיב בכתב, שהדבר אסור בהחלט לעשות ריקודים בימי בין המצרים, ואין חילוק בזה בין ספרדים לאשכנזים, ושכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י, הגאון רבי יוסף חיים, ועוד.

והמשיך מרן שליט"א וכתב, שכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה ומנהגי הצניעות המקודשים לשם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת, וכמבואר במשנה (סוכה נב.), אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים הם בהחלט גמור בכל ימות השנה באיסור חמור, וכמו שכתבו כמה גאונים. ומה שיש טוענים להתיר כדי שיכירו הבחורים והבחורות זה את זו ויבואו בקשרי שידוכין, זוהי טענת היצר הרע, כי הרבה שלוחים יש להקדוש ברוך הוא המזווג זיווגים.

והנה גם כעת לאחרונה אנו שומעים, בקהילות הקודש באחת מארצות הגולה, שעמדו גדולי הרבנים ותקנו שם כמה תקנות לחזוק הדת וחומות הצניעות, בפרט בשעת החופה שעומדים קהל גדול יחד, ונדרשת שם תשומת לב מיוחדת שלא יבאו חלילה לידי מכשול, וקמו כמה מראשי הקהל, מהם יהודים הנחשבים לשומרי תורה, וקראו תגר על הרבנים שמנחילים להם מנהגים כמו מנהגי איסלאם, שאינם מאפשרים לנשים ללכת ככל העולה על רוחן. ודבר זה נגרם לצערינו מתוך חוסר הבנה ביחודיותו של עם ישראל, ובקדושתו, כי על ידי חוסר הצניעות מסתלקת השכינה מישראל, ובאים לישראל צרות רעות ורבות ח"ו. ועל ידי ההבנה והשמירה על ערכי הצניעות כדת וכדין, מתרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא שמח בישראל הנזהרים בקדושה, ומשרה שכינתו עליהם. ועלינו לזכור דבר זה ולהאמין בו, ולהזהר בדברים שאמותינו ואבותינו מסרו נפשם עליהם במסירות נפש ממש, ואיככה נבא אנו מתוך שלוה, בהניח ה' לנו, ונפרוץ חומות הצניעות ככל הגויים, אין זאת אלא מעשה שטן המשכיח מאיתנו אמיתות פשוטות אלו, ומסית את הבריות לנהוג בקלות ראש ביסודות הדת.

וכל המדובר כאן הוא לענין ריקודים ומחולות לכשעצמם, אבל אם יש שם גם אשה ששרה, יש בכך איסור נוסף, וכפי שנבאר אם ירצה ה' בעתיד.
וכעין מה שגזרו חכמים שלא לעשות ריקודים ומחולות בימי בין המצרים, למדו הפוסקים בדורות האחרונים, שכמו כן נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה מטייפ וכיוצא בזה בימי בין המצרים, שהרי מזמן שנחרב בית המקדש גזרו חכמים שלא לשמוע כלי שיר (כגון כינור וכדומה) אלא אם כן היא שמחה של מצוה, כגון שמחת חתן וכלה, אבל לשם הנאה בלבד, אסור לשמוע כלי שיר. והיא גזירת גמורה שגזרו חכמינו ומפורשת בגמרא, כמו שהארכנו בהזדמנות אחרת. ואמנם, רבותינו הפוסקים כתבו לצדד להקל בשמיעת כלי שיר המוקלטים בקלטת וכדומה, שאין זה בכלל הגזירה שלא לשמוע כלי שיר ממש. וכן דן בזה מרן רבינו הגדול שליט"א, והעלה שמעיקר הדין מותר לשמוע כלי שיר המוקלטים על גבי קלטת, ואין בזה איסור. ואף על פי כן כתב מרן שליט"א, שבימים אלו של בין המצרים, נכון להחמיר שלא לשמוע כלי שיר גם באופן כזה. ולכן, אין להקל בשמעית מוזיקה וכדומה בימי בין המצרים, אלא אם מדובר בשירים שאינם בליווי כלי נגינה, כגון תפילות וכיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרקוד במחולות בשבת (שאינה בתקופת בין המצרים)? האם איסור ריקוד בבין המצרים הוא רק בימי החול או גם בשבת? לגבי ריקוד ביום שישי מחצות היום ואילך ובומצ"ש האם הוא מותר מפני כבוד השבת? כ"ז תמוז תשע"ט / 30 ביולי 2019

ריקודים אסורים אפילו בערב שבת ובמוצאי שבת. ובשבת עצמה אין בזה איסור מצד ימי בין המצרים, אבל עצם הדבר, לרקוד בשבת, יש בו איסור, אלא אם כן רק הולכים במעגל ולא בצורה של רקידה. (וראה ביחוה דעת ח"ב עמוד רטז). 

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה