שאלה: חייל או אזרח המצוייד בכלי נשק, אקדח או רובה, האם הוא רשאי להכנס איתם לבית הכנסת?
תשובה: שנינו במכילתא (סוף פר' יתרו), על הפסוק "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה", אמר רבי שמעון בן אלעזר, המזבח נברא להאריך ימי שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף את המקצר (המקצר חייו של אדם, כלומר סכין), על המאריך (כלומר, על המזבח).
וכיוצא בזה לנדון שאלתינו, כתב בארחות חיים (הלכות בית הכנסת אות ז') בשם מהר"ם מרוטנבורג, אסור להכנס לבית הכנסת בסכין ארוך, מפני שהתפלה מארכת חייו של אדם, והסכין מקצר ימיו. וכדברי המהר"ם מרוטנבורג, פסק מרן השלחן ערוך (סימן קנא), שאין להכנס לבית הכנסת עם סכין ארוכה.
וביאר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן יח), שאין כוונת המהר"ם לאסור הכנסת סכין לבית הכנסת רק מטעם זה, שהסכין מקצרת ימיו של אדם, אלא יש בזה טעם נוסף, משום כבודו של בית הכנסת, שאין זו דרך כבוד להכנס שם כשהוא מצוייד בכלי נשק. והביא ראיה לדבריו.
והטורי זהב הקשה, מדוע אסרו להכנס לבית הכנסת עם "סכין ארוכה", והלא גם בסכין קצרה שייכת אותה הסברא לומר שאין להכנס עמה לבית הכנסת. והסביר, שמאחר והוצאת הסכין בשעת הכניסה לביתה כנסת היא טרחה גדולה, לכן לא החמירו בזה אלא בסכין ארוכה, שהכניסה עמה היא חמורה יותר.
ולפי זה, כתב מרן הרב שליט"א, שנראה שאם יש צורך גדול בדבר, וטרחה גדולה לסלק את כלי הנשק, אין לאסור להכניסו לבית הכנסת, וכדין סכין קטנה. והביא עוד ראיות וסימוכין לדבר זה, שכל שיש צורך בכלי הנשק, אין איסור להכנס עמו לבית הכנסת להתפלל.
ולסיכום כתב, שנכון ורצוי מאד, שחייל הנכנס לבית הכנסת יכסה את כלי הנשק תחת בגדיו, ואם אינו יכול לעשות כן, וכגון שהוא רובה גדול, ויש צורך שישא עליו את נשקו מסיבות בטחוניות וכדומה, יש להקל להכנס עם נשקו לבית הכנסת לתפלה.
