הלכה ליום שישי ט' שבט תשפ"ד 19 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דנאו בן אלמיטו ז"ל

רוח ה' תניחנו בגן עדן עם כל ישראל אחיו אמן.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם, וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף. וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה, לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל".

לאחר מכן נאמר:
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה, וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ, וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ, כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים".

כלומר, תחילה אמר משה לפרעה, שאם לא ישחרר את ישראל, הרי שמצרים יוכו במכת בכורות. לאחר מכן קיים ה' את מאמרו, והרג את בכורי מצרים, ולאחר מכן זירזו המצרים את ישראל לצאת במהרה ממצרים, כי פחדו שמא כולם ימותו.

עלינו להתבונן: לאחר שמשה הזהיר את פרעה על מכת בכורות, מדוע נכנסו המצרים ללחץ גדול, כשראו שבכורותיהם מתים? ומדוע בכלל זירזו את ישראל לצאת ממצרים? והרי הובן הדבר, שכבר מתו כל הבכורות בחצות הלילה, ומעתה לשאר המצרים לא נשקפת שום סכנה!

כדי להסביר את הדברים, נזכיר שאלה ותשובה שיצאו מפי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל:
בתפילת שחרית, סמוך לתפילת העמידה אנו אומרים:
"מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ, ה' אֱלקֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ, וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ".
לעומת זאת בתפילת ערבית אנו אומרים:
"הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצִיא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עוֹלָם".

לכאורה יש כאן בעיה. בתפילת ערבית, אנו אומרים את הדברים כפי הסדר הנכון, "המכה בעברתו כל בכורי מצרים", כלומר, קודם כל היתה מכת בכורות, ורק לאחר מכן "ויוציא את עמו ישראל מתוכם". אבל בתפילת שחרית, הסדר הוא הפוך לגמרי! אנו אומרים תחילה, "מבית עבדים פדיתנו", ולאחר מכן, "כל בכוריהם הרגת", ושוב חוזרים ואומרים "ובכורך ישראל גאלת". מדוע אנו מקדימים בתפילת שחרית את הגאולה למכת בכורות?

השיב על כך הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל (דבריו הובאו בספר תורת חסד):
כולם חושבים, שהבכורים במצרים מתו בחצות הלילה, אך זו טעות! הבכורים מתו ביום! הכיצד?

חז"ל (בפתיחת מסכת שמחות) הקשו: נאמר "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור", משמע שמכת בכורות היתה בלילה, ולעומת זאת בחומש במדבר נאמר "ביום הכותי כל בכור", משמע שהבכורות מתו ביום!

אמר רבי יוחנן: ה' יתברך הכה את הבכורות בחצי הלילה, אך הם לא מתו, אלא חלו מאד, גססו והלכו והתדרדרו, ורק בבוקר, מתו!

ומדוע היו הדברים כך? הסביר רבי יוחנן: הרג הקדוש ברוך הוא את בכורי מצרים עבור בנו בכורו ישראל, אך איך בכלל ידעו ישראל על מכת בכורות? הלא הכל היה באמצע הלילה, בחושך ואפלה! לכן הכה ה' את הבכורות באופן כזה, שהיתה נפשם עומדת לצאת במשך שעות, עד הבוקר, לאחר שיצאו ישראל, ואז יראו ישראל במו עיניהם את העונש שנענשו מצרים. לכן גם מובן, מדוע פחדו מצרים ואמרו "כולנו מתים", שהרי ראו את קרוביהם גוססים, ופחדו שמא המכה תלך ותתגבר, וכולם ימותו!

לפיכך, ביאר רבי שלמה זלמן, מבוארת גם השאלה ששאלנו לגבי נוסחאות התפילה:
בתפילת שחרית, אנו מודים לה' על מה שאירע בבוקר, כי שחרית היא תפילת הבוקר, לכן תחילה אנו מזכירים שיצאנו ממצרים עם הנץ החמה, בזריחה, ורק לאחר מכן אנו מזכירים את הנס של מכת בכורות, שמתו לאחר הזריחה.

אולם בתפילת ערבית, אנו מודים על הנסים שאירעו בלילה, לכן תחילה מזכירים את מכת בכורות, שתחילת מכתם היתה אמנם בחצות הלילה, ורק לאחר מכן אנו מזכירים את הגאולה, את יציאת מצרים ממש.

ומוסר השכל: הרי ההערה הזו של רבי שלמה זלמן, בנוסחאות התפילה, היא הערה פשוטה, ולמרות שאנו אומרים את המילים הללו בכל יום, לא שמנו לב לסדר הדברים!

רבי שלמה זלמן היה מכוין נפלא בתפילתו. אירע פעם, שראוהו תלמידיו כשפניו מאירות והוא שמח במיוחד לאחר סיום תפילת שחרית, העז אחד מהם ושאל אותו, מדוע הרב כל כך מאושר כעת? אולי אירעה איזו שמחה משפחתית? השיב לו רבי שלמה זלמן: אני שמח, מפני שהיום זכיתי להתפלל את תפילת שחרית כולה בכוונה, ולא איבדתי אפילו מילה אחת בכל התפילה ללא כוונה!

כאשר אדם מתפלל כך, הוא זוכה שתשמע תפילתו, והוא זוכה גם כן להבין ולמצוא משמעויות נוספות בתפילתו.

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה