הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ד 29 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רפאל בנימין בן רחל ומיכל בת חנה יהודית

יהי רצון שה׳ ישלח להם רפואה שלימה, רפואת הנפש ורפואת הגוף ויסיר מהם כל נגע ומחלה. ויאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בתוך כל שאר חולי ישראל ,אמן.

הוקדש על ידי

משפחת יוכפז

דם בביצה

דין דם בביצים
דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, יש לו דין של עוף, שדמו אסור באכילה מן התורה. ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות.

אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה אמנם הוא תחילת ריקום האפרוח, מכל מקום מכיון שלא נגמרה יצירתו של האפרוח, אין לו דין "עוף" כלל, ואין דמו אסור מן התורה אלא מדרבנן, גזירה משום דם עוף.

האם כל הביצה אסורה?
יש מקרים, שכל הביצה נאסרת אם נמצא בה דם, ויש מקרים שאין הביצה כולה נאסרת, רק צריך להסיר את הדם ממנה, והיא מותרת. וכדלהלן:

לדעת מרן השלחן ערוך, אם נמצא (אפילו מעט) דם בחלמון הביצה, כל הביצה אסורה, אבל אם נמצא דם בחלבון הביצה (שהוא החלק הלבן) זורקים את הדם ושאר הביצה כולה מותרת, וזהו מנהג הספרדים שקבלו עליהם את הוראות מרן.

אולם הרמ"א כתב, שבכל מקום שיש דם בביצה, אוסרים את כל הביצה באכילה. וכן נוהגים האשכנזים.

האם יש חובה לבדוק את הביצה?
אף על פי שדם הנמצא בביצים אסור באכילה, מכל מקום אין חיוב מן הדין לבדוק כל ביצה קודם אכילתה, משום שסומכים על כך שברוב הביצים אין דם, ומעיקר הדין אפשר לסמוך על הרוב, ורק אם מטגנים ביצים במחבת, או שוברים ביצים לצורך אפייה וכדומה, נוהגים לבדוק את הביצים (בכוס זכוכית או כלי אחר) אם יש בהם דם, מפני שבנקל אנו יכולים לבדוק את הביצים ולהנצל מאיסור דם.

אבל כאשר באים לבשל ביצים קשות במים, או שרוצים לשים ביצים בחמין וכדומה, אף על פי שאחרי הבישול אי אפשר לדעת אם היה בהן דם, וכן אדם הבא לגמוע ביצה כמו שהיא רכה בלא לבדקה כלל, רשאי לעשות כן, מפני שהולכים אחר הרוב, ורוב ביצים אין בהן דם.

ובאמת שבספר כנסת הגדולה כתב, שיש בני אדם המחמירים שלא לאכול ביצים אלא אם נבדקו תחילה, ואף כשרוצים לבשל ביצה, הם נוהגים לפתוח את קליפת הביצה ולהוריק מתוכה את תוכנה לתוך כלי, ואחר כך מחזירין את הביצה לתוך קליפתה וסותמין את הנקב ומבשלים או צולין אותה. ומכל מקום להלכה נראה דאין מקום לחומרא זו, שהרי כתב המהרח"ו (רבינו חיים ויטאל) שראה לרבו האר"י הקדוש, שהיה גומע ביצה כשהיא צלויה, בלי שישגיח לבדוק אם יש בתוכה דם, והביא ראיות מן התלמוד בכמה מקומות, שאין לחוש לסברת המחמירים בזה. והביא את הדברים מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, וסיים: "ובהגלות נגלות אמרי קדוש רבינו האר"י ז"ל, אין לחוש לחומרת בני אדם הנזכרים".

ולסיכום: אין חיוב לבדוק ביצה, ורק אם כבר פותחים אותה, יש לבודקה, ואם יש בה דם בחלמון, יש לזרוק את הביצה, ואם בחלבון, יש להוציא את הדם, והביצה כולה מותרת. והאשכנזים אוסרים את כל הביצה גם במקרה כזה.

אמנם בהלכה הבאה נבאר איך הדין בענין זה בזמנינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה