מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל
בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין, וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן, וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם".
וכן נאמר לדוגמא, לאחר מכת צפרדע:
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחֲרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
ופירשו רבותינו במסכת סנהדרין (דף סז:), כל מקום שנאמר "בלטיהם", הכוונה למעשה שדים, וכל מקום שנאמר "בלהטיהם" הכוונה למעשה כשפים, שהיו יודעים מצרים לפעול פעולות בכוחות הכישוף, וכן ידעו איך לגרום לשדים לפעול בפעולות שונות, שנראות כנסים ונפלאות.
לפיכך, המצרים לא התרגשו מאד מהמכות שהוכו בהם בתחילה. כך היה במכת דם ובמכת צפרדע, ורק לגבי מכת כינים נאמר:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ, וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ, וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא"!
ומסבירים רבותינו, מה נשתנה במכת כינים, שאמרו המצרים "אצבע אלוקים היא"? אלא שהמצרים יכלו בעזרת הכשפים, לגרום לבעלי חיים לנהוג כפי רצונם, אולם בעלי חיים קטנים מאד, פחות מגודל של שעורה, כמו הכינים, אי אפשר לשלוט בהם באמצעות כשפים, ולכן הבינו המצרים שלא מדובר כאן במעשה כשפים משוכלל, אלא "אצבע אלוקים היא"!
אולם עלינו להתבונן, מדוע השתמשו המצרים בביטוי "אצבע אלוקים"? היה עליהם לומר פשוט "מאת ה' היתה זאת", מדוע השתמשו בביטוי "אצבע" דוקא?
אלא שהמצרים, היו פילוסופים גדולים, הם הבינו שישנו בעולם כח עליון מעל כל הכוחות, אך הבינו שהכח הזה גם הוא, לא פועל בהשגחה ממש מאת ה', אלא שיש כוחות שונים בעולם, המשוייכים לכח העליון, (בדומה לאמונות היוונים), ולכן אמרו "אצבע אלוקים היא", כח מסויים ואקראי, שניתן לכנותו רק "אצבע", אך בשום אופן לא יד ה' ממש!
אם כן, אמרו החרטומים, יש לטפל באצבע! אין זה אומר שיש לשחרר את עם ישראל, אלא למצוא פתרון כלשהו להלחם בכח הזה, באצבע הזו!
ורבינו הרמב"ן ביאר יותר, שפרעה והמצרים לא היו כופרים בעצם מציאות ה', אלא שרצו להקטין את עוצמת המשמעות של המכה, ולכן אמרו "אצבע אלוקים היא", ולא "יד ה' היא". זוהי בעצם ליצנות, המצרים נענשו עונש גדול בגילוי פנים באופן ברור, ממש "מכה משמים", ובכל זאת המשיכו בדרכם הרעה, לתת הסבר "הגיוני" לכל דבר, ולא להבין את שורש הבעיה.
עלינו ללמוד מכך מוסר השכל:
ה' יתברך בהנהגתו בעולם, הרבה פעמים "מדבר" אלינו. יש לאדם בעיה, יתכן שמן השמים מענישים אותו, או מצפים לתפלתו, או שהצרות באות לכפר את עוונותיו. על האדם להתבונן, מדוע אני במצב כזה? מה עלי לעשות? מה מצפה ה' ממני?
לפני כשבעים וחמש שנה, בזמן קום המדינה, אמר הגאון הרב מבריסק זצ"ל:
השלטונות, ראשי המדינה, חושבים, שהם יכו בערבים מכה רבה, ואז הערבים יפחדו וישלימו איתם. אבל הכתוב אומר (דברים, א, מד): "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה", וכתב רש"י: מה הדבורה הזו כשהיא מכה את האדם, מיד מתה, אף הם, כשהם נוגעים בכם מיד מתים.
נתבונן! התורה ממשילה את אויבי ישראל לדבורה, כשם שהיא עוקצת, ומיד מתה, כך הם. כאשר מן השמים נגזרה הגזרה, והותרה חס ושלום הרצועה לפני אויבי ישראל לחבל ולפגע, הרי שאז הם נעשים כמשוגעים ממש, ומוכנים אפילו למות, ולו בכדי לפגוע ביהודים!
מי שאינו יודע את דרכי ההשגחה, מתבונן רק במכה שכואבת לו, ומסתפק בזה. הערבים מכים? כנראה שהערבים הם הבעיה היחידה! אך מי שיש לו עיניים של תורה, מבין, אם יהיו כל ישראל צדיקים, ומאוחדים ביניהם, האויבים לא יוכלו להם לישראל! רק כאשר יש פירוד, ויש חטאים, אז עלולים האויבים לפגוע בישראל, ואז, כבר לא יועילו "רעיונות" שאנו שומעים חדשות לבקרים, "לשפר את מצבם הכלכלי של אויבינו, וכך הם ישלימו איתנו", לא יועילו הסדרים מדיניים ולא שיחות שלום, שום דבר לא יעזור!
המצרים חשבו, שאצבע אלוקים מכה אותם. הם לא התבוננו, לאיזו יד קשורה האצבע הזו? ומיהו המכה אותם באמת? לכן יכלו להשאר בטפשותם שהביאה אותם לבסוף לאבדון!
אנו בני ישראל קדושים, עלינו להבין שמאורעות העולם, אינם סתם דבר, אלא "הכל הוא מאת ה' מן השמים", יש סיבה ויש מסובב, צריך להרבות תורה בישראל, להרבות תפילה בישראל, להרבות אהבת חינם, צדקה וחסד, רק כך נזכה שיסלק ה' מעלינו את כל הגזירות! (כמובן הכל, מבלי לגרוע בתפקידם החשוב של חיילי צה"ל, שה' ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום).
נזכה שיערה ה' רוח ממרום, ויזרוק על עמו מים טהורים, ויטהרנו, בשובה ונחת, ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
שבת שלום!
