הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשפ"ב 14 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי לפני שבת, רמיזה לגוי, בין המצרים

שאלה: האם מותר לומר לגוי ביום שישי, שיעשה משהו עבורי בשבת?

תשובה: למדנו, שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. לדוגמא, אסור לומר לגוי להדליק את האור בשבת, מלבד מקרים מסויימים, שלא נדון בהם כעת.

אמירה לנכרי לפני שבת
כתב הרמב"ם (פ"ו מהל' שבת), שכשם שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, כמו כן אסור לומר לו לפני שבת לעשות מלאכה בשבת. ומבאר הרמב"ם, שדבר זה נאסר על ידי רבותינו, כדי שלא תהיה השבת קלה בעינינו, ונבוא חס ושלום לעשות מלאכה בעצמינו בשבת.

גם מהר"ם מרוטנבורג כתב (בתשובה סימן רב), בזו הלשון: "יש בני אדם שסבורים, שאיסור אמירה לגוי הוא דוקא כאשר האמירה היא בעצם יום השבת, אבל כשהאמירה היא לפני שבת, מותר. וטועים הם, שהרי מוכח במסכת עבודה זרה (דף יז:), שגם כשהאמירה קודם השבת, אסור". וכן פסקו גדולי רבותינו הפוסקים, בעל הלכות גדולות, רב סעדיה גאון, וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שז).

שכירות פועלים בשבת
לפיכך, אסור לומר לגוי בערב שבת, לשכור פועלים בשבת, אף על פי שהיהודי לא זקוק לפועלים עד מוצאי שבת, מפני שעצם הדבר, לשכור פועלים בשבת, יש בו איסור מדרבנן, וכיון שאסור לשכור פועלים בשבת, אסור גם לומר לגוי לעשות זאת בשבת, ואפילו כאשר אומרים לו לעשות כן לפני שבת. (שלחן ערוך סימן שז סעיף ב).

וכל שכן שאסור לומר לגוי בימות החול, שידליק את אורות החשמל בבית או בבית הכנסת בשבת בימי שבת, כי הדלקת אור החשמל אסורה מן התורה, ולכן בודאי שאסור לומר לגוי לעשות זאת בשבת. (רב פעלים ח"ב סימן מג).

לבקש מגוי לקנות משהו בשבת
וכן אסור לתת לגוי כסף, אפילו ביום ראשון, ולבקש ממנו שיקנה איזה חפץ בשבת, לדוגמא, אדם שרוצה לקנות איזה צעיף מיוחד שמוכרים אצל הערבים בשער שכם, והוא פונה לאחד הערבים, ומבקש ממנו, "כאשר תלך לשוק בשבת, קנה עבורי את הצעיף הזה", הרי שיש בדבר איסור אמירה לגוי. ורק אם הגוי קונה לעצמו את החפץ, ואחר כך יתכן שימכור אותו ליהודי, אז מותר ליהודי לומר לו, "קנה עבורך את הצעיף בשבת, ואם אצטרך אותו, אקנה אותו ממך לאחר השבת. כי באופן כזה הגוי קונה עבור עצמו את החפץ בשבת, ולא עבור היהודי. (הליכות שבת פרק א).

ביום ראשון יחול יום התענית י"ז בתמוז (כי י"ז בתמוז יחול בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון), לכן בהמשך נלמד דינים הנוגעים לימים הללו, ואחר כך בעזרת ה' נחזור לבאר עוד כמה דינים בעניני אמירה לנכרי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה