הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ו 5 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי בשבת

שאלה: האם מותר לנו לומר לגוי, שידליק ויכבה עבורינו את האורות בבית בשבת?

תשובה: חכמינו זכרונם לברכה, אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבור היהודי בשבת, וזאת למרות שהגויים לא מצווים לשמור שבת. והביאו לכך רבותינו ראיה ממה שנאמר בתורה לגבי שמירת השבת וחגים: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", שלא נאמר "יַעֲשֶׂה", אלא "יֵעָשֶׂה", לא תעשה אתה ולא יעשה חברך הגוי את מלאכתך.

איסור מן התורה?
ונחלקו רבותינו הראשונים אם האיסור הזה הוא מן התורה, או מגזירת חז"ל, שיש אומרים שהדרשה שהוזכרה "כל מלאכה לא יעשה", היא דרשה גמורה, ויש אומרים שאין זה אלא אסמכתא (סֶמֶךְ) לאיסור שגזרו עליו רבותינו, (אסמכתא, הכוונה בזה, שהתורה לא אסרה משהו, אך רמזה לחכמים שהם יגזרו עליו). ולהלכה אנו נוקטים כדעת האומרים שאיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, מגזירת חז"ל.

מדוע נאסרה אמירה לגוי?
בדברי רבותינו הראשונים מצאנו כמה טעמים לאיסור אמירה לגוי בשבת:

לדעת הרמב"ם, הטעם הוא כדי שהשבת לא תהיה קלה בעיני הישראל (היהודי), ויבוא לעשות מלאכה בעצמו בשבת. כלומר, אילו היינו אומרים במשך השבת לגוי, "הדלק את האור", "קח אותי ברכבת", וכיוצא בזה, כל שמירת השבת היתה מתרופפת, והיהודים היו נכשלים בעצמם בשמירת השבת.

אך לדעת רש"י, הטעם הוא אחר. כי רש"י הסביר, שהאיסור בזה הוא מפני שכאשר אנו מבקשים מהגוי לעשות מלאכה, הרי הגוי הוא שליח שלנו, והרי כלל הוא ש"שלוחו של אדם כמותו", ולכן כאשר הגוי עושה מלאכה בשליחותינו, הרי זה כאילו אנו עושים בעצמינו מלאכה בשבת. (אך גם לדעת רש"י אין זה איסור מן התורה, אלא מדרבנן).

ויש עוד טעמים באיסור זה, שהובאו בדברי הפוסקים.

לומר לגוי לטלטל מוקצה
איסור האמירה לגוי בשבת, כולל גם איסור לומר לגוי לעשות מלאכה שאיסורה הוא מדרבנן. לדוגמא, אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת, אף על פי שאיסור מוקצה אינו מן התורה.

ובדינים הללו יש פרטים ופרטי פרטים רבים, שיש מקרים שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. ולכן אדם שיש לו גוי במחיצתו, כמו אנשי חוץ לארץ, וכן אנשים מבוגרים שיש להם מטפל שאינו יהודי בבתיהם, צריכים לבדוק מבחינה הלכתית את הדינים השייכים אליהם, כדי שלא יבואו לידי תקלה.

בדורינו יצאו לאור כמה ספרים העוסקים בהלכות הללו בלשון קלה, כמו ספר חזון עובדיה של מרן זצ"ל, ספר ילקוט יוסף של הגאון הראש"ל שליט"א, וכן ישנו ספר "הליכות שבת", המסדר את כל ההלכות בלשון קלה ובסדר מיוחד, ומי שנצרך להלכות הללו יראה להביא ברכה אל ביתו וללמוד לכל הפחות באחד מן הספרים הללו.

ולסיכום: באופן כללי, הדין הוא שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה, כמו להדליק את האורות, בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה