הלכה ליום רביעי ל' סיון תשפ"ב 29 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סיון אנאל בת רחלי חלי ושגיב

הוקדש על ידי

המשפחה

תספורת בשעות הצהרים ובלילה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור להסתפר בשעות אחר הצהריים או בלילה?

תשובה: בספר חמדת ימים (הלכות ערב שבת) כתב, שנכון להקדים את התספורת לפני חצות היום (לפני שעות הצהרים), מפני שבאותו הזמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, והואיל והתספורת היא ענין של "סילוק הדינים", לכן לא ראוי לעשות מעשה כזה בזמן שהדינים שולטים בעולם. כלומר, אין להסתפר בשעות הצהרים והלילה, אלא בשעות הבוקר בלבד.

והנה אמנם אין אנו מבינים את הדברים לאשורם, כי אין לנו עסק בנסתרות, אך אנו מבינים, שמשעות הצהריים הוא זמן של התגברות הדינים בעולם, ומאחר והתספורת היא ענין שיש בו סילוק הדינים, לכן אין לעשות זאת בשעות שליטת הדינים.

וכך כתב רבינו חיים ויטאל (בשער המצוות), שמורו ורבו רבינו האר"י ז"ל, היה נוהג שלא להסתפר אחרי חצות היום. וכן כתבו מרן החיד"א (בספר מורה באצבע) ורבינו חיים פלאג'י (בספר חיים לראש) ועוד. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

ובספר "משחא דרבותא" (שחובר על ידי גאון תוניס, רבי מסעוד אלפסי, ובניו רבי שלמה ורבי חיים), כתב, שאין שום הוכחה מדברי רבי חיים ויטאל, לאסור את התספורת לאחר חצות היום, כי טעמו של רבינו האר"י שלא היה מסתפר, הוא מפני שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר להסתפר אחרי חצות היום לפני תפילת מנחה, ורבינו האר"י היה מתפלל תמיד מנחה סמוך לשקיעה, כך שאחרי חצות היום הוא עדיין לא התפלל, ומן הטעם הזה היה מחמיר על עצמו שלא להסתפר, אבל לא מסיבה אחרת. ולכן דחה את דברי החמדת ימים, ואת דברי כל הפוסקים שכתבו כדבריו, שיש בזה מניעה על פי הקבלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן כ), הוכיח שגם המגן אברהם הבין את דברי האר"י כמו המשחא דרבותא, שאין כאן סיבה על פי תורת הסוד לאסור את התספורת, אלא שרבינו האר"י דקדק בכך מפני שלא רצה להסתפר לפני תפילת מנחה. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בסוף המסקנה שמותר להסתפר אחרי מנחה וגם בלילה וכתבתם וכן כתב הבן איש חי. אבל בן איש חי כתב בפירוש לא להסתפר אלא בבקר ט"ז תמוז תשפ"ב / 15 ביולי 2022

הבן איש חי כתב שעל פי הסוד יש להזהר, אבל כתב בעצמו שהמנהג פשוט שכן מסתפרים. לכן כתבנו שגם הבן איש חי העיד שכן המנהג.

גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

דעת הבן איש חי אם כן להימנע או להתיר ? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

הגאון בן איש חי כתב שלדעתו נכון להזהר בזה, אבל העיד שהמנהג פשוט להקל.

בקשר לתספורת אחר חצות היום, כך היה נוהג מרן זצ"ל? א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

מרן זצ"ל היה מסתפר גם בלילה (וכל שכן אחר חצות היום). תבורכו, 

שלום וברכה ויישר כח על כל ההלכות הנפלאות ועל ההשקעה המרובה עבור הכלל.
כתבתם "גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד" ואילו חתמתם את ההלכה במלים: "שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי." לכאורה נראים הדברים סותרים. א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

בן איש חי כתב שכן המנהג פשוט, אבל לדעתו נכון להחמיר בזה. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה