הלכה ליום שישי ז' תשרי תשפ"ד 22 בספטמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום מזרחי בן אסתר ז״ל

שנפטר בשבת תשובה תשע״ו בבית הרפואה תוך שירת זמירות שבת
לאחר שהזדכך ביסורים רבים.
ת.נ.צ.ב.ה. נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

הוקדש על ידי

בנו

שבת שובה

שנינו במסכת יומא (פה:), אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם", וכן נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל!

ולכאורה, מהפסוק הראשון שהביא רבי עקיבא, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים", באמת רואים אנו שה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך על מה שהמשיך רבי עקיבא ואמר, מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, הקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרוש א לשבת שובה), שלכאורה הדברים אינם מובנים בכלל. שהרי מצד הסברא, כלומר, מצד השכל הפשוט, לא היינו יודעים בכלל שהמקוה מטהר את הטמאים. ורק הקדוש ברוך הוא שגזר בתורתו שהמקוה מטהר את הטמאים. ואם כן מהי ההקבלה בין מקוה לבין הטהרה שמטהר ה' את ישראל? כיצד אנו יכולים בכלל ללמוד מדיני המקוה שהקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל? אמנם ה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך לשם מה צריכים אנו את ההקבלה הזו למקוה של מים? די לנו אם נאמר שה' גזר שהוא מטהר את ישראל!

אלא, הסביר מרן זצ"ל, שבאמת מן הפסוק "מקוה ישראל ה'" אין אנו למדים שה' הוא המטהר את עם ישראל, אלא כוונת רבי עקיבא היתה, ללמדינו נקודה אחרת. שמהלכות הטבילה במקוה, נוכל ללמוד הלכה הנוגעת להלכות תשובה.

שכשם שבמקוה נאמר "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ", ומכאן למדנו שאפילו אם היתה אצבע אחת מחוץ למקוה, ואפילו חזר אחר כך והטביל את אותה האצבע לבדה, לא עלתה לו טבילה כלל. וכמן כן החוזר בתשובה שחושב לעצמו, כעת אשוב בתשובה ואקבל עלי עול של כל המצוות שנאמרו בתורה, חוץ ממצוה אחת שאיני יכול לקיימה, כמו למשל שקר, שאומרים ההמון דלת העם, כי בלי השקר והרמאות אי אפשר לחיות חס ושלום. ולכן אותו אדם אומר, את ענין השקרים, אניח לעת זקנה, כשאפסיק לעסוק בסחורה, אז אפסיק גם כן לשקר. או למשל אדם שהוא מתגלח בתער, וקשה לו לוותר על כך, על זה אינו רוצה לשוב כעת בתשובה, ואינו דורש עליהם סליחה וכפרה. אדם כזה, עליו אמר רבי עקיבא, כשם שהמקוה מטהר את הטמאים, רק כאשר כל גופו של האדם נכנס למקוה, אף הקדוש ברוך הוא כמו כן, אינו מטהר את החוטאים, אלא כאשר הם שבים בתשובה שלימה, ולא מניחים עבירה אחת שאינם חוזרים עליה בתשובה.

והוסיף על כך מרן זצ"ל, שהרי ידוע, שרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שיש בגופו של האדם. וכל מצוה ומצוה שייכת לאבר מסוים בגופו של האדם. נמצא, שכאשר אדם מחליט להמשיך לחטוא באיזה ענין, גם אחד מאבריו נמצא מחוץ לתחום של מצות התשובה, ואותו אדם חיסר את אחד מאבריו במצות הטהרה השייכת לתשובה, ולא מוחלים לו כלל עד שיקבל על עצמו את מצות התשובה במלואה, את כל המצוות כולם.

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם יש מעלה לשים ציצית בלילה.. והאם יש בכלל חיוב לשים בלילה ציצית.
תודה! שבת שלום ז' תשרי תשפ"א / 25 בספטמבר 2020

יש מעלה בזה, אבל אינו חיוב כלל ועיקר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה