הלכה ליום שני י"ח אלול תשפ"ו 31 באוגוסט 2026

מסירת דין לשמים

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור למסור דין לשמים. כלומר, לומר, שה' יעניש את מי שעשה לי רעה אם אני צודק?

תשובה: כאשר שרה אמנו עליה השלום ראתה שהיא עקרה, נתנה את שפחתה הגר לאברהם אבינו, וכאשר ראתה הגר, שהיא עומדת ללדת בן לאברהם, החלה לנהוג בזלזול כלפי שרה. וכך נאמר בתורה (בראשית, טז): "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ! אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ, יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ"! כלומר, לשרה אמנו היתה טענה כלפי אברהם, והיא מסרה את הדין ביניהם לה', שהוא ישפוט ביניהם מי הוא הצודק.

דברי רב חנן
ובגמרא במסכת בבא קמא (דף צג.), אמר רב חנן, המוסר דין על חבירו, הוא נענש תחילה, שנאמר, "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך", ונאמר, "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". כלומר, שרה אמנו גרמה כביכול לעצמה, שנסתלקה מן העולם לפני אברהם, מפני שמסרה את דינו לשמים.

כשאי אפשר למצות את הדין בבית דין
ומבואר עוד בגמרא, שיכול אדם לתבוע את חבירו לדין בעולם הזה, לפני דיינים. ואם חבירו אינו ממושמע לדיינים, ואי אפשר למצות איתו את הדין בעולם הזה, מותר למסור את דינו לפני ה'. וכן אם אין דיין שיוכל לדון ביניהם, מפני שאין שם בית דין, או מפני שהנתבע מביא עדים שקרנים וכדומה, גם כן מותר למסור את הדין, וידון אותו מלכו של עולם. (כמובן, דוקא אם הוא צודק. ובכל זאת לא תמיד הדבר מומלץ).

אם צריך להודיע שהוא מוסר את דינו לשמים
וכתב רבינו הר"ן (ראש השנה דף ג:), שאפילו אם הנתבע אינו שומע בקול בית דין, או שאין בכלל בית דין שיכולים לדון בענינו, אסור למסור את דינו לשמים, אלא לאחר שיודיענו שהוא עומד למסור את דינו לשמים. וכן פסק הרמ"א בשלחן ערוך חושן משפט. (סוף סימן תכב. ועיין חו"מ סימן טו ס"ג, ובב"י ובברכי יוסף שם).

כל הממהר למחול, הרי זה משובח
והנה לפני כשנה, ביארנו, שאסור לאדם להיות אכזרי ולא להתפייס, אלא יהיה נוח לרצות (למחול) וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל לו בלב שלם ובנפש חפיצה, שזו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. ובמשנה במסכת בבא קמא (צב.) אמרו, ומנין שלא יהא המוחל אכזרי? שנאמר (בראשית, כ) "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ".

ולשון הרמב"ם (בפרק ה מהלכות חובל), "שכל הממהר למחול, הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו". כלומר, מעלה גדולה יש למי שממהר למחול למי שעשה לו עוולה. וכל מי שאינו מוחל, אינו הולך בדרכי זרע ישראל. מפני שזרע ישראל יש בהם סימנים, שהם רחמנים, בישנים, וגומלי חסדים. (סמ"ע ס"ק ד). ומאחר ויש בהם בישראל מעלות טובות הללו, הם ממהרים למחול ולסלוח.

ואין ראוי להדבק ולהתקשר בקשרי נשואין, אלא במי שיש בו מן המעלות הללו, שהוא רחמן וביישן וגומל חסדים. (יבמות עט.). אבל מי שהוא עז פנים ואכזרי, אין להדבק בו. וסימן לשלושת המעלות הללו, כי "גבר" עלינו חסדו, "גבר" ראשי תיבות, ג'ומלי חסדים, ב'ישנים, ר'חמנים. (השל"ה מסכת פסחים פ' נר מצוה).

ואגב נזכיר את ביאורו של מרן זצוק"ל (בדרשותיו עמוד רחצ), שרמז בדברי חז"ל, "שלוש מדות יש בישראל, בישנים, רחמנים וגומלי חסדים". כלומר, יש עניים בישנים, שאינם פושטים יד לקבל צדקה. ויש בישראל רחמנים, אלו העשירים שרוצים לתרום ולעזור לעניים, אבל אינם יודעים מי הוא הנצרך להם. ובאים גומלי חסדים, נוטלים מן העשירים הנדבנים ונותנים לעניים. להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.

שאלות ותשובות על ההלכה

 אם התביעה עומדת על אלפי דולרים או אפילו על מיליוני דולרים האם גם צריך למחול? כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013

בכל מקרה יש למצות את הדין בבית דין, או בכל דרך אחרת על פי הוראת הפוסקים. ולאחר מכן יודיענו שעומד למסור דינו לשמים. ואחר כך יעשה מה שיבחר. ואם ימחל, הרי זה משובח, והקדוש ברוך הוא ינהג עמו באותה מדה. ואם לא ימחל, בלאו הכי לא תצמח לו תועלת אם חבירו יענש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה