מחמת מגיפת ה"קורונה", ישנם אנשים שיאלצו לקרוא מגילה ביחיד, וכבר דיברנו בענין הזה אתמול, וכעת נבאר עוד דינים הנוגעים לזה.
שמיעת הקריאה באמצעות "זום"
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר ברור שהקול הנשמע דרך רמקול, וכל שכן דרך האינטרנט או הטלפון, אינו קול אנושי של האדם המדבר ממש, אלא הוא קול אחר שמשודר באמצעות המכשירים השונים. ומאחר ואין זה קול אדם באמת, לכן אדם ששומע קריאת המגילה דרך הטלפון, או דרך שידור לויין, או דרך ה"זום", אינו יוצא בזה ידי חובה אפילו בדיעבד. ולכן אין לסמוך על שמיעת הקריאה באופן כזה בשום אופן.
מי שאין לו מגילה בשום אופן
מי שנמצא בבידוד, ואין לו שום אפשרות להשיג מגילה כשרה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו רוח חיים, שלכל הפחות יקרא את המגילה מתוך מגילה מודפסת. וכמובן שלא יברך על קריאה זו, מאחר ואין זו מגילה כשרה. (חזון עובדיה עמוד צח).
מי שאין לו מגילה – הלל
בגמרא במסכת מגילה (דף יד.), דנה הגמרא מדוע אין אנו אומרים "הלל" בברכה ביום פורים? והרי ראוי הדבר לומר הלל ביום זה, כשם שאנו אומרים הלל בחנוכה. ואמרו בגמרא, שקריאת המגילה עצמה, היא אמירת ההלל בפורים, שהרי במגילה אנו קוראים על חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה עמנו בימים ההם בזמן הזה. וכן כתבו הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים.
לפיכך, כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שלו, בגימטריא "פורים"), שאדם שאין לו מגילה בפורים, עליו לומר הלל, כשם שאומרים בחנוכה, שהרי לגביו אי אפשר לומר שנפטר מאמירת ההלל בקריאת המגילה, שהרי לא קרא מתוך מגילה כשרה כתקנת רבותינו. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים. ובאמת שכבר קדם להם רבינו המאירי, שהיה בזמן הראשונים, וכתב שמי שאין לו מגילה כשרה, עליו לקרוא הלל בפורים. אולם מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תרצג) כתב, שמאחר ורוב הפוסקים לא הזכירו דין כזה, משמע שאין אמירת הלל בפורים לעולם.
ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאין לו מגילה כשרה, והוא קורא מגילה מתוך מגילה מודפסת, יש להורות לו שיאמר "הלל" שלם, אבל בלי ברכה. והטעם לכך, משום שבגמרא יש דיעה שהטעם שלא אומרים הלל אינו שייך לקריאת המגילה, ומטעמים נוספים. לכן, אף על פי שלאדם זה אין מגילה כשרה, ויש מקום לחייבו לומר הלל, מכל מקום הדבר לא יצא מידי ספק, ולכן יקרא הלל בלי ברכה. (חזו"ע עמוד צז).
זכר למחצית השקל
בימים הללו נוהגים כל ישראל לתת מעות לצדקה "זכר למחצית השקל", והשנה, הורה הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהסכום שנכון לתת, הוא כעשרים וששה שקלים לנפש. ומי שאין ידו משגת מפני שהשעה דחוקה לו מאד, יוכל לתת לכל הפחות חצי שקל לכל נפש.
בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.
להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.
