הלכה ליום שלישי ז' טבת תשפ"א 22 בדצמבר 2020

פסוקי דזמרה – דין הנשים

בגמרא במסכת ברכות (דף לב.) אמרו: "לעולם יסדר אדם שבחו של ה' ואחר כך יתפלל", כלומר, לפני שמתפללים לה' ומבקשים ממנו בקשות, ראוי לומר דברי שבח לה', כמו שמצאנו שנהג משה רבינו עליו השלום, שאמר בתחילה: "ה' אלקים, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ", ולאחר מכן ביקש: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".

ומטעם זה, נהגו בכל ישראל, לומר פסוקים של זמירות ושבח לה' לפני שמתפללים, והם הנקראים "פסוקי דזמרה", ורבותינו הקדמונים תיקנו לברך לפני אמירת הפסוקים את ברכת "ברוך שאמר", ולאחר מכן תיקנו לברך את ברכת "ישתבח שמך". נמצא שהברכות הללו תוקנו על פסוקי דזמרה.

והנה פסוקי דזמרה, הם בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא". כלומר, מצוה שהיא ב"קום עשה", וגם, היא תלויה בזמן שגורם לחיובה, "הזמן גרמא", כי פסוקי דזמרה אי אפשר לאמרם בכל שעה שירצה, אלא לפני זמן התפלה דוקא. וכפי שכבר למדנו, תפלת שחרית, זמנה מוגבל עד חצות היום לכל היותר. ואם כן גם פסוקי דזמרה, אין מקום לאומרם לאחר חצות היום. וכן מבואר בפירוש בתשובת רב נטרונאי גאון (הובאה בסדר רב עמרם דף ר), שאין מקום לאמירת פסוקי דזמרה לאחר תפלת שחרית. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נב).

ובמשנה (בפרק ראשון של מסכת קידושין) מבואר, שכל מצות עשה שהזמן גרמא, האנשים חייבים בה, אבל הנשים פטורות ממנה. ואם כן, גם מצות פסוקי דזמרה, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ורק נשים צדקניות שנוהגות חסידות, אומרות פסוקי דזמרה, אבל אין זה חיוב עליהן.

וידוע הדבר, כי לדעת מרן השלחן ערוך (בסימן תקפט), כל מצוה שנשים פטורות ממנה, אפילו אם ירצו לקיימה, אינן רשאיות לברך עליה, כי איך תוכלנה לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", והוא לא צוה? (ועוד שהברכות תוקנו רק למי שמחוייב בדבר). לכן נשים אינם יכולות לברך את ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" עם שם ה', אלא עליהן לומר "ברוך האל אב הרחמן" "ברוך מלך מהולל בתשבחות". וכן בברכת ישתבח עליהן לומר "ברוך מלך גדול ומהולל בתשבחות". אבל האשכנזים נוהגים שאף הנשים מברכות על המצוות שהן פטורות מהן, וזאת על פי דברי הרמ"א (בסימן יז ושם) שחולק על דברי מרן השלחן ערוך בענין זה. (יחוה דעת ח"ג סימן ג).

ולסיכום: נשים אינן מברכות עם שם ה' את ברכת "ברוך שאמר" ואת ברכת "ישתבח". אבל האשכנזים נוהגים שגם הנשים מברכות ברכות אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאול מדוע אם המצוה היא לא מהתורה כמו חנוכה פורים נטילת ידיים אנשים כן מברכים אשר קידשנו וציוונו.. הרי השם לא ציווה זאת... ז' טבת תשפ"א / 22 בדצמבר 2020

זו שאלה שנשאלה בגמרא במסכת ברכות. ורבותינו משיבים, שכיון שנאמר ולא תסור מן הדבר, על פי הדבר אשר יאמרו לך תעשה, לכן ה' צוה לשמוע בקול חכמים. 

ע' משנ"ב סי' ע ס"ק ב בשם רעק"א, שהעיקר בפסוקי דזמרה נתקנו בשביל התפילה, אם כן ממילא חייבות בפסוקי דזמרה כשם שחייבות בתפילה. ועוד שבברוך שאמר אין "וציונו" ואלו ברכות השבח אז אפילו לדעת השו"ע מותרות לברך, וכן כתב הכף החיים ובשו"ת אור לציון. אז למה בכל זאת פסק מרן הרב עובדיה זצ"ל שלא יכולות לברך? כ"ו אייר תשע"ו / 3 ביוני 2016

עיין בשו"ת יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן ו, שגם בברכות שלא אומרים בהן "וצונו", אין הנשים יכולות לברך אותן אם הן לא מחוייבות בהן. ויש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים, וספק ברכות להקל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה