הלכה ליום שישי ז' אדר תשפ"ד 16 בפברואר 2024

פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן.

בין כלי הקודש שהיו במשכן, הייתה גם מנורת הזהב, וכך נאמר בפרשה: "ועָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.( שמות כה לא).

ובמדרש רבה (במדבר טו ט) מובא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, "ועשית מנורת זהב טהור", אמר לו משה, כיצד אעשה אותה? אמר לו הקדוש ברוך הוא, מקשה תיעשה המנורה! נתקשה משה כיצד לעשותה, נטל הקדוש ברוך הוא מנורה של אש והראה למשה, ושוב נתקשה בעשייתה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך אל בצלאל, והוא יעשה אותה, אמר לבצלאל ומיד עשה את המנורה.

והשאלה נשאלת, היאך ייתכן הדבר? משה רבנו, אבי הנביאים, מצווה מפי הקדוש ברוך הוא לעשות את המנורה, והקדוש ברוך הוא אף מראה לו דגם של מנורה מאש, ומשה רבנו אינו מצליח לעשותה, ואילו בצלאל, אומרים לו פעם אחת והוא מצליח מיד? מה קרה למשה רבנו?

כדי להבין זאת נקדים:
מעשה בחתנו של האדמו"ר מגור זצ"ל, שחלה והיה צריך לעבור ניתוח קשה. הוא אושפז בבית החולים בעיר וורשא. לכן שכר האדמו"ר את שירותיו של פרופסור גדול ומפורסם בעיר וורשה, כדי שהוא ינתח את חתנו. אך תוך כדי הניתוח, הודיעו לאדמו"ר כי ישנו סיבוך, והניתוח יהיה ארוך יותר מן הצפוי.

שמע זאת האדמו"ר, ומיד סר לבית החולים לדרוש בשלום חתנו ולבדוק מדוע אירע סיבוך במהלך הניתוח. פגש האדמו"ר את הפרופסור הגדול ושאל אותו, הרי כבודו מנתח גדול ובעל ניסיון רב, מדוע הסתבך הניתוח?

ענה לו הרופא המנתח, משל למה הדבר דומה? למלך גדול שהייתה לו אבן יקרה, גדולה ונדירה מאוד ביופיה. ערכה של האבן היה רב ביותר. לימים נתגלה בה כתם קטן שהעיב על יופיה והוריד הרבה מערכה, כל המומחים שהתבקשו על ידי המלך לטפל באבן היקרה ולהסיר ממנה את הכתם, ידעו כי אבן זו חשובה מאוד למלך, ולכן נמנעו מלטפל בה, כי חששו שמא מתוך התרגשותם לטפל באבן היקרה של המלך, לא יטפלו בה כראוי, והאבן עלולה להיבקע, ויגרם לה נזק רב, ולאחר מכן יענשו הם על כך. מה עשו? מסרו את האבן לבעל מלאכה פשוט אשר לא ידע למי שייכת האבן, והוא עשה את מלאכתו ללא כל חשש ומורא. הוא אכן הצליח להסיר את הכתם מהאבן היקרה לשביעות רצון המלך.

המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר כי כבר היו דברים מעולם, אשת שליט צרפת המהולל, נפוליאון, התקשתה ללדת, וכל המיילדות שנקראו לסייע לה, נמנעו מלבוא, כי חששו שמרוב התרגשותם לטפל במלכה, לא יצליחו לטפל בה כראוי, ויענשו על כך. מה עשו? קראו למיילדת כפרית אשר לא ידעה כלל מי היא היולדת, ואכן אותה מיילדת כפרית פשוטה יילדה אותה בנקל.

אף במקרה זה המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר, בדרך כלל זהו ניתוח פשוט שאני עושה מידי יום ובהצלחה רבה, אך בפעם הזאת ביודעי כי מדובר בחתנו של האדמו"ר הגדול, אחזה בי התרגשות רבה והדבר הקשה עלי בבצוע הניתוח כראוי. כך נוצר הסיבוך, שבסוף ברוך ה' הסתדר והניתוח הצליח.

כך במעשה מנורת הזהב, משה רבנו ששמע את הציווי לעשות המנורה מקשה אחת מהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וידע את עמקי סודותיה וגודל קדושתה של המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה, משום כך ודווקא משום כך, אחזה בו התרגשות רבה שלא כדרך הטבע, לכן הוא התקשה לעשות את המנורה על כל פרטיה ודקדוקיה. לא כן בצלאל, אשר לא הגיע לדרגתו של משה, דווקא הוא לא התקשה והצליח לעשות את המנורה כפי שנדרש.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

חזק וברוך, מה מקור הדרשה? י' אדר תשפ"א / 22 בפברואר 2021

המקור הוא מהגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, שכותב עבור הלכה יומית,

שלום רב לכבוד הרב!
האם מותר להניח ערמונים לא מבושלים על גבי הפלטה?
מה הדין של הערים הפרזים בשנה זו תשפ"א ?האם יש לומר על הניסים בתפילות מאחר וזה פירוש משולש?
תודה ושבת שלום! ח' אדר תשפ"א / 20 בפברואר 2021

לגבי ערמונים, יש איסור מן התורה להניחם על גבי הפלאטה אם הם אינם מבושלים. 

לגבי פורים המשולש, הדינים יבוארו אי"ה בהלכה יומית. אבל לפרזים אין כל כך משמעות לזה, ואומרים על הנסים ונוהגים את כל דיני הפורים ביום שישי. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה