הלכה ליום שלישי כ' שבט תשפ"א 2 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא עבור

מורן בת יעל

ולכלל נשות ישראל הזקוקות לכך.

הוקדש על ידי

פלוני

הזמן המוקדם להדלקת נרות שבת

שאלה: אנו יוצאים בליל שבת לבית הורינו, ולאחר מכן שבים הביתה בליל שבת. מאיזו שעה מותר לנו להדליק נרות שבת בבית שלנו?

תשובה: אין להקדים את הדלקת נרות השבת הרבה לפני כניסת השבת, אלא יש להדליק סמוך לכניסת השבת, חצי שעה או ארבעים דקות לפני השקיעה. כדי שיהיה ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת, ולא לצורך יום שישי.

ולכן, מי שמדליקה נרות שבת שעתיים או שלוש לפני שקיעת החמה, לא קיימה מצות הדלקת נרות שבת, ואינה רשאית לברך על הדלקה כזו.

אולם באמת שבגמרא במסכת ברכות (דף כז.) מבואר שרב (רב, היה גדול האמוראים), היה מקדים את הדלקת נרות השבת, ולאחר מכן היה מתפלל תפילת ערבית של שבת. ולכאורה הדבר תמוה, שהרי הסברנו שאסור להקדים את ההדלקה יותר מדאי.

ורבותינו הראשונים עמדו על פירוש דברי הגמרא, וכתבו, שאף על פי שבדרך כלל אין להקדים את הדלקת הנרות יותר מדאי, מכל מקום, אם מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד לאחר הדלקת הנרות, (או שאומרים מיד לאחר הדלקת הנרות "קבלת שבת"), מותר להקדים את הדלקת הנרות, שהרי אז ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רסג).

אולם גם במקרה כזה ישנו תנאי, שלא יקדימו את הדלקת הנרות יותר מדאי, אלא שידליקו לאחר "פלג המנחה". ומה הכוונה "פלג המנחה"?

זמן המנחה, הוא שעתיים וחצי לפני צאת הכוכבים. וזמן פלג המנחה, הוא זמן חצי (פלג, הכוונה חצי) המנחה, כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

אם כן למדנו, שמותר להקדים את הדלקת נרות השבת, ובתנאי שלא יקדימו יותר מדאי, אלא תהיה ההדלקה לאחר זמן "פלג המנחה", כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

(זמן צאת הכוכבים, מופיע בדרך כלל בלוחות שנה איכותיים. ושם מופיע לעתים גם זמן פלג המנחה. ואדם שאין לו לוח כזה, יחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר שקיעת החמה, הוא זמן צאת הכוכבים. ושעה ורבע זמניות לפני זמן צאת הכוכבים, הוא זמן פלג המנחה). (שעות זמניות, הכוונה שמחלקים את היום מהזריחה ועד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית. ובכל שעה זמנית, ששים דקות זמניות, כך שבחורף דקה זמנית היא קצרה יותר מדקה רגילה, ובקיץ דקה זמנית ארוכה יותר).

ולסיכום: אין להקדים את הדלקת נרות השבת, אלא יש להדליק כחצי שעה לפני השקיעה. והרוצה להקדים ולהדליק, רשאי להדליק מזמן "פלג המנחה", שהוא כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים, ובתנאי שמי שמדליק יקבל עליו שבת מיד לאחר הדלקת הנרות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
רציתי לשאול האם מותר בשבת להתאמן בשבת על אורגן המנותק מחשמל ? הרי מצד אחד אין פה טילטול של המוקצה עצמו ... האם לחיצה על הקלידים מקראת טילטול? או מיכוון שזה אינו לצורך שבת יהיה אסור
האם זה דומה לפתיחת דלת של רכב (כאשר החשמל איו נדלק)?
אודה לתשובתך כ' שבט תשפ"א / 2 בפברואר 2021

האורגן כולל הקלידים שלו הם מוקצה. וגם בלאו הכי זהו עסק האסור בשבת, כי אתה לומד ומתעסק עם דבר שאסור לעשותו בשבת. ברוך תהיה,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה