הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"א 20 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה התשיעית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

כבוד הפת

שאלה: מנהגינו, שבשבת, בעל הבית בוצע מהפת, ומאחר וסביב השלחן ישנם הרבה מסובים, כאשר בעל הבית מחלק את הפת, הוא זורק חתיכה לכל אחד ואחד מהמסובים. האם מנהג זה נכון על פי ההלכה?

תשובה: מבואר במסכת ברכות (דף מו.), שבענין הברכה על הפת (הלחם) בשבת, אין לכבד אחד מהמסובים, אלא בעל הבית בוצע בעצמו מהפת, ומחלק לבני הבית. והטעם הפשוט לכך, הוא כדי שיבצע בעין יפה. שיחלק לכל אחד מהמסובים חתיכה נאה מהפת, כמו שיעור "כזית". (ועל פי הקבלה יש טעם סוד בדבר, כמו שכתב בזהר הקדוש פרשת עקב). ולכן מה שנהגתם שבעל הבית בוצע מהפת, ומחלק לכל אחד חתיכה, הוא מנהג נכון, וכן נוהגים בכל תפוצות ישראל.

ולגבי מנהגכם שבעל הבית זורק חתיכת פת לכל אחד מהמסובים. באמת שיש לדון בזה. כי התוספות (ברכות נ:) כתבו, שזריקת פת אסורה, אפילו במקרה שהפת לא מתקלקלת כאשר זורקים אותה. משום שלגבי פת יש חומרא מיוחדת, שיש לנהוג בה בכבוד, וזריקתה נחשבת כמנהג בזיון בפת, ולכן כתבו לאסור זריקת פת בכל מקרה. וכדברי התוספות כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים.

ואמנם הרשב"א כתב בשם רבינו האי גאון להקל בזריקת הפת, כאשר היא אינה מתקלקלת, כשם שמותר לזרוק מאכלים אחרים כשהם אינם מתקלקלים. (ולדוגמא, מותר לזרוק סוכריות עטופות לכבוד החתן והכלה). ואין בזה חשש משום ביזוי הפת.

ולמעשה, כתב מרן השלחן ערוך (סימן קעא), שאסור לזרוק פת ממקום למקום. ואפילו אם אינו זורק את הפת למקום שיש חשש שהיא תתקלקל, מכיון שזריקה נחשבת לבזיון גדול, יותר מאשר שימוש בפת לדברים אחרים. וכמובן שעלינו לקבל את דברי מרן השלחן ערוך.

אמנם, היו מגדולי האדמורי"ם, שנהגו לזרוק את חתיכות מהפת לפני המסובים, בפרט כאשר היה השלחן ארוך מאד. ויש מהאחרונים שכתבו ללמד זכות על מנהגם. גם הגאון רבי חיים מצאנז (בהגהותיו) כתב, שמאחר ולדעת הרבה ראשונים יש להקל בדבר, ושכן המנהג, לכן יש להקל. ומכל מקום, אף הוא כתב, שבעל נפש יחוש לעצמו ולא יעשה כן.

ובפרט לגבי הפת שמברכים עליה בשבת, שכתב הפרי מגדים (עיין משנה ברורה סימן קצז  ס"ק פח), שלכל הדעות אסור לזרוק אותה, מפני שיש בזה בזיון מצוה. ולכן הנכון הוא לכל אדם ירא ה', להמנע ממנהג זה, שעומד בניגוד לפשט דברי הפוסקים, (ובפרט שהזלזול בפת עלול גם כן לגרום לעניות).

ולסיכום: בעל הבית בוצע מהפת ומחלק חתיכה נאה לכל אחד מהמסובים. ולא יזרוק את הפת לפני המסובים, אלא יעבירו להם על ידי צלחת או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש גדר ל'זריקה', האם ניתן לומר שהוא רק מד"א והלאה? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

זריקה, הכוונה שמשליך את הפת, ואפילו למרחק קצר, ובודאי שלא שייך בזה דוקא מרחק של ארבע אמות.

בס''ד - שלום הרב, בחזון עובדיה הרב פסק כהרשב''א שאם עשה מלאכה לפני שהבדיל בתפילה וכמו כן לא אמר ''ברוך המבדיל ביו קודש לחול'' אזי חוזר ומתפלל (תנאי נדבה). מה יהיה הדין אם לא אמר אתה חוננתנו ולא ברוך המבדיל .... והדליק את הנר של ההבדלה האם אמרינן דהוי מלאכה לפני ברכת הבדלה דחוזר ומתפלל או שמא מאחר שנפסק כסדר הבדלה : יין ,בשמים,נר ,הבדלה הוי חלק מההבדלה ושפיר דמי ולא יחול בכגון זה דין הרשב''א ואף שעשה מלאכת הבערה לפני ברכת המבדיל הוי חלק מתיקון חכמים ולא חוזר להתפלל. ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

נכון שכך פסק בחזון עובדיה (ח). אולם, סתם הבדלה שתיקנו חכמים, היא אחרי שמבדיל בתפילה, כמו שאמרו בפסחים (קה:). ולכן אף שתיקנו חכמים לברך על הנר, כוונתם היתה שיבדיל קודם בתפילה. ולכן אם טעה ולא הבדיל בתפילה ובירך על הנר, יחזור להתפלל בתנאי דנדבה.

ידוע מה שכתבו הפוסקים שמותר לטלטל בשבת פלאפון אם השתמש בו כשעון מעורר, כי לצורך מקומו מותר.
וראיתי שיש טענו שיש בזה זלזול השבת להשתמש בכזה מכשיר לשעון מעורר
האם באמת יש בזה זלזול ? ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

אין בזה ענין של זלזול. מה שכן, אם מדובר בטלפון יקר, יתכן ואסור לטלטלו מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה