הלכה ליום רביעי כ"ד חשון תשפ"א 11 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אבינו וסבינו היקר הולך תמים ופועל צדק, אוהב התורה ולומדה

רבי דוד (מוראדי) בן רחל ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הוקדש על ידי

בניו ונכדיו

כלי שמלאכתו להיתר

שאלה: האם מותר להזיז בשבת מזלג או סכין, סתם כך, ללא צורך?

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את טעמי איסור מוקצה בשבת, שגזרו חכמים על כמה דברים שאסור יהיה להזיזם (לטלטלם) בשבת. וכמה מינים שונים יש לאיסור מוקצה. ועתה נבא לדון במוקצה מדין "כלי שמלאכתו להיתר".

כלי שמלאכתו להיתר, הוא כל כלי שהמלאכה שרגילים לעשות בו מותרת בשבת, כגון מזלג, או סכין, וכלים אלה, אין ספק שמותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ועל כן מותר ליטול בשבת מזלג בכדי להשתמש בו לאכילה, או מפני שאנו זקוקים למקום בו הוא מונח וכיוצא בזה.

והנה דעת לנבון נקל, כי רוב החפצים שאנו רגילים להשתמש בהם בשבת, הרי הם כלים שמלאכתם להיתר. ובכלל זה, סירים, צלחות, מגשים, כסא, שלחן, מפתח, וכן על זה הדרך. ומעתה עלינו לדון, האם כלים אלה, מותר לטלטלם בשבת אפילו שלא לצורך כלל, או שמא לא הותר טלטולם אלא לצורך בלבד.

מבואר בגמרא במסכת שבת (דף קכג:) שבתחילה גזרו רבותינו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, (מלבד מקצת כלים שהותרו בטלטול כפי שמבואר בגמרא), וכשראו חכמים שאין רוב בני אדם יכולים לעמוד בגזירה זו, חזרו והתירו וחזרו והתירו עוד ועוד מגזירת איסור מוקצה. ומבארת הגמרא, מאי חזרו והתירו חזרו והתירו? כלומר, עד כמה הקילו בגזירת איסור מוקצה המקורית? ומה התירו בפעם הראשונה שאמרו "חזרו והתירו", ומה התירו עוד בפעם השנייה שאמרו כן? ומשיבה הגמרא, אמר רבא, התירו כלי שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין לצורך מקומו, וחזרו והתירו אף מחמה לצל. כלומר, בתחילה התירו לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או מקומו, כגון להשתמש בו לצורך אכילה וכדומה. ואחר כך התירו לטלטלו אפילו מחמה לצל, וכגון כלי המונח בשמש ומתחמם מאד, והוא עלול להתקלקל, אף על פי שאינו זקוק לכלי לצורך איזו מלאכה, אלא רצונו לטלטלו אך ורק בכדי שלא יתקלקל, מותר לטלטלו בשבת.

ומלשון הגמרא דקדקו רבותינו הראשונים, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם בשבת.

ומכאן אנו למדים, שאף על פי שמותר לטלטל בשבת כל כלי שמלאכתו להיתר. אין זה אלא כאשר הטלטול נעשה לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלו. ואף שרוב בני האדם אינם זהירים בדין זה, חובה קדושה לפרסמו ולהזהר בו, כיון שאינו חומרא בלבד, אלא מעיקר הדין ממש.

וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שמי שמטלטל בשבת כלי רק מחמת שיעמום, וכגון שהוא משחק עם המזלג סתם כך, הרי הוא בכלל טלטול האסור בשבת. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בשם הערוך השלחן, שכל שיש לו איזה תענוג ממשי בטלטול, הרי זה נקרא לצורך. וכן כתב בשו"ת באר משה, שמי שיושב שעות ארוכות ליד שלחן אדמו"ר, ובכדי להשקיט את גורמי העצבים שלו, נטל מזלג מן השלחן והיה משחק בו, אין לערער עליו בזה, כיון שיש בזה צורך. אולם אם עושה כן שלא לצורך כלל, אלא אך ורק מתוך שעמום, אין להקל בזה.

ולסיכום: כלי שמלאכתו להיתר, כגון מזלג, או סכין, או כסא, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם, שרוצה להשתמש בהם למלאכתם, או אפילו לצורך עצמם, כגון שחס עליהם שיתקלקלו בשמש, ומכניסם הביתה לצל. אבל שלא לצורך כלל ועיקר, אין לטלטל כלי כזה בשבת. וכאשר נתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת להרכיב פאזל? כ"ח תמוז תש"פ / 20 ביולי 2020

המעיין בספרי הפוסקים יראה שדעתם שוה לאסור בזה. כן דעת הגרש"ז אוירבך בשמירת שבת כהלכתה (פרק טז סכ"ד) שאם החלקים נקבעים בתוך מסגרת, או מתחברים ומתהדקים זה בזה, אסור. והובא גם בשלחן שלמה (סי' שמ ס"ק יג,ב). ע"ש. וכן נראה דעת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חאו"ח (סי' קלה), שאם החיבור טוב יש בזה משום כותב. ע"ש. וכן כתב בשו"ת באר משה ח"ו (סי' כו), וחילק בין אם החלקים מתחברים בחוזק, לבין פאזל של ילדים קטנים מאד, שהחיבור רופף מאד, שאז יש להתיר. וע"ע במנוחת אהבה ח"ג (פרק כב סט"ז), ובפסקי תשובות (סי' שמ אות יט). והמסקנא בזה לאסור.
תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה