הלכה ליום שישי י"ב חשון תשפ"ד 27 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לשלומם של

אחינו ואחיותינו החטופים האסורים

שה' יתברך ירחם עליהם, ישמור אותם, ושבו בנים לגבולם.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרשת השבוע - פרשת לך לך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על הציווי של הקדוש ברוך הוא לאברהם: "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".

אברהם אבינו אינו צעיר, אלא בן שבעים וחמש שנים הוא יוצא אל הבלתי נודע, ואינו לבדו, אלא מצטרפים אליו שרי אשתו, לוט בן אחיו, כל רכושו, וכל "הנפש אשר עשו בחרן", כולם הולכים אל יעד בלתי ידוע, אל הארץ אשר אראך.

והדבר תמוה, מדוע לא לומר לאברהם את מקום היעד מראש? הרי ישנו קושי גדול לאדם בעצם הדבר שהוא עוזב את מקום מגוריו הקבוע, את עיר מולדתו, את החברה בה הוא מצוי ואליה הוא רגיל, ובנוסף על כך עליו ללכת למקום בלתי נודע, ודאי שיש בזה קושי עצום, ובפרט כשהוא לא לבדו, ואחריות כולם עליו, אם כן, מדוע לא להקל עליו לפחות לדעת להיכן הוא הולך ולאן פניו מועדות?

בילקוט שמעוני שאלו את השאלה הזו, וכך נאמר שם, "ולמה לא גילה לו? כדי לחבבה בעיניו, וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה". כלומר, אינו דומה ניסיון לאדם, כשהוא יודע את תכלית המעשה המתבקש ממנו, לבין ניסיון לאדם כשהוא אינו יודע את סופו ותכליתו של המעשה המתבקש ממנו. ההבדל בינהם הוא שמים וארץ, וכגודל הניסיון כך גודל השכר.

בודאי שיכל הקדוש ברוך הוא לגלות לאברהם לאן פניו מועדות מראש, אך אז היה זה ניסיון קל יותר, ושכרו מועט, לעומת זאת, כשאברהם לא ידע לאן פניו מועדות, היה זה ניסיון קשה יותר, ושכרו גדול לאין ערוך. ואכן, אברהם לא שאל שאלות, אלא, "וילך אברהם כאשר דבר אליו ה'", ועל כך הובטח לאברהם, "ואעשך לגוי גדול ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה, ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה".

לא אחת, בבואנו ללכת בדרכי התורה והיראה, אנו עומדים בניסיון, ונתקלים בקושי או בספק, להחליט מה לעשות, או מה יהיה סופו של התהליך, כגון מקום עבודה לא ראוי, מקום חינוך לילדים וכדומה , עלינו לדעת, כי זהו ניסיון לאדם, ועליו לעשות אך ורק את מה שדורשת התורה כהלכה, אף אם כרגע לא ברור לו מה יהיה בסופו של ההליך, והרי זה בגדר "אל הארץ אשר אראך". אך אם נקיים ונעשה, "כאשר דבר אליו ה'", הרי שמובטח לנו "והיה ברכה".

ללמדנו, לא תמיד מה שאנו חושבים, זה מה שצריך לעשות כדי להצליח, אלא הברכה מצוייה בידי הקדוש ברוך הוא בלבד.

מסופר על שמש בית כנסת ששימש בקודש אך לא ידע קרוא וכתוב. לימים החליטו פרנסי העיר, כי יש להכין דוחות על פעילות בית הכנסת, וכי על השמש ללמוד קרוא וכתוב, אחרת יפוטר מתפקידו. השמש שלא היה צעיר, ניסה ללמוד, אך הדבר לא עלה בידו, ובצער רב נאלץ לעזוב את תפקידו. עברו ימים, והחליט לנסות את כוחו במסחר בעצים. הברכה שרתה במעשה ידיו, ואט אט הלך וגדל, עד כי היה לגדול סוחרי העצים בסביבה. יום אחד ישב לסגור עסקה גדולה עם שר האוצר של אחת המדינות, וכשחתמו על החוזה, חתם באצבעו. נדהם השר ושאל, איך יתכן!? הרי כבודו הוא גדול סוחרי העצים, ואינך יודע קרוא וכתוב?? חייך הסוחר ואמר, אם הייתי יודע קרוא וכתוב, הייתי נשאר עד היום רק שמש בית הכנסת.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה