לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: מדוע אין חובה לעשות סעודה בחנוכה, כמו בפורים?
תשובה: אין חיוב לעשות סעודה בחנוכה. והטעם לכך, כתב המשנה ברורה, שהוא מפני שבימי הפורים נגזרה הגזירה להרוג את הגופות של עם ישראל. כלומר, הריגה גשמית. ואילו בחנוכה היתה הגזירה בעיקר גזירה רוחנית, שגזרו שעם ישראל לא יוכלו לשמור את התורה. ולכן, מאחר וניצלו ישראל מגזירה רוחנית, הם מודים לה' בדברים הרוחניים, שהם הלל והודאה. ועוד כתב מרן החיד"א ב"מחזיק ברכה", שבפורים היה הנס על ידי המשתה שעשה המלך אחשורוש לאסתר המלכה. ולכן מתאים הדבר לציין את הנס על ידי משתה, מה שאין כן בחנוכה. ועוד יש טעמים אחרים בזה בדברי הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל הסביר באריכות, שמאחר ובחנוכה ניתנה לעם ישראל האמונה בתורה שבעל פה, (כי נס פך השמן היה כדי להציל מטומאה שאינה מן התורה, אלא מגזירת חז"ל). ומכיון שהתורה שבעל פה אינה נקנית אלא במיעוט אכילה, לכן לא קבעו סעודה כמו בפורים.
שאלה: אם אין לי אפשרות להדליק את כל הנרות בשמן זית, האם אני יכול להדליק רק את הנר הראשון בשמן זית, ואילו האחרים בשמן קנולה?
תשובה: בספר שער אפרים (סימן לט) כתב, שאין להדליק נרות חנוכה משני שמנים שונים, מפני שהדבר נראה כאילו מדובר בנרות של אנשים שונים. אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תרעג סק"ב) כתב, שמעיקר הדין אין לחוש לדבר זה, ומותר לעשות כן. ובפרט שכאשר מדליק בשני שמנים נוזליים, אין הדבר נראה כנרות של אנשים שונים, ולכל הדעות יש להקל בדבר.
שאלה: האם נשים אומרות ומברכות על ההלל בחנוכה?
תשובה: נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". ולכן נשים גם חייבות ומברכות על ההלל בליל פסח, שהרי אף הן היו באותו הנס. אבל לגבי ימי החנוכה, מצאנו מחלוקת בדבר, שהגאון רבי בן ציון אבא שאול (אור לציון נר ציון פרק יא אות כא) פסק, שנשים צריכות לברך על ההלל בחנוכה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד ריג) הוכיח מדברי הרמב"ם שנשים אינן מחוייבות באמירת ההלל בחנוכה, ולכן גם אינן רשאיות לברך. ומכל מקום טוב להן שתאמרנה את ההלל השלם, אלא שלמנהג הספרדים אין לברך על אמירת ההלל הזו.
שבת שלום!
