לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: מתי יש לציין את יום פטירתו של משה רבינו בשנה מעוברת?
תשובה: משה רבינו נפטר ביום ז' באדר. ויש נוהגים להתענות ביום זה. והגאון בן איש חי כתב, שנכון להדליק נר לכבוד משה רבינו ולכבוד התורה הקדושה. ונחלקו הפוסקים, בשנה מעוברת, האם יש לציין את יום ז' באדר א', או את יום ז' באדר ב'. כי במדרש (ילקוט יהושע פ"ה), נחלקו רבותינו התנאים אם משה רבינו נפטר ביום ז' באדר בשנה רגילה (שאז בשנה מעוברת יש לציין את יום פטירתו בז' באדר השני למנהגינו כדעת מרן בסימן תקסח ס"ז), או שנפטר בשנה מעוברת ביום ז' באדר א'. שאם נאמר שמשה רבינו נפטר ביום ז' באדר א', אם כן בודאי שיש לציין את יום ז' באדר א', ולא את יום ז' באדר ב'. ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהמנהג להתענות או לציין את יום הפטירה באדר ב', הוא המנהג הנכון יותר. וזכות משה רבינו תעמוד לנו ולכל ישראל.
שאלה: האם יש מקור למה שנוהגים להתחפש בפורים?
תשובה: מנהג זה הובא בדברי הפוסקים, ואין לזלזל בו. ונזכיר שני טעמים, האחד, מה שכתב בספר מחצית השקל, שבזמן המגילה, היו הרבה יהודים לובשים בגדי גויים, כדי שלא יכירו שהם יהודים ויפגעו בהם, ואילו אחר כך כשנעשה הנס, הרבה גויים לבשו בגדי יהודים, כדי שיחשבו שהם יהודים וייטיבו להם. ולכן נהגו לעשות כעין זה עתה, שלובשים בגדים משונים זה מזה. וטעם נוסף, שמתחפשים כדי לרמוז שעם ישראל אינם חוטאים לה' בכל לבם, אלא הוא כמו לבוש תחפושת, שחוטאים לפי שעה, מפני שטועים קצת אחר הגויים, אבל באמת, בפנימיותם, כולם צדיקים. ועוד יש טעמים רבים למנהג זה. ומנהג ישראל תורה. ובספר ילקוט יוסף להגאון הראש"ל (עמוד קצח) הביא הרבה טעמים זה. אולם אצל תלמידי חכמים לא נהגו בזה אלא לילדים ולצעירים.
שאלה: המתנות שנותנים לאביונים בפורים, האם האביונים חייבים לקנות בהם אוכל דוקא?
תשובה: הטור (סימן תרצד) כתב, שהמעות שנתנו לאביונים כמתנות לאביונים, הם מיועדים לסעודת פורים, ולכן העניים אינם רשאים להשתמש בהם לדבר אחר. ומקור הדברים בברייתא במסכת בבא בתרא (עח:), שאין העני רשאי להשתמש במעות של פורים כדי לקנות רצועה לסנדלו. אבל מרן הבית יוסף תמה על דברי הטור, שהרי רבן שמעון בן גמליאל סובר שמותר לעני לשנות מדעתו של התורם, והלכה כמותו. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ולכן אף על פי שחובה לתת לאביונים כסף, כדי שיוכלו לקנות בו צרכי פורים, מכל מקום העניים עצמם רשאים לעשות בכסף כל מה שירצו. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (ס"ב).
