הלכה ליום שישי א' אדר ב תשע"ט 8 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - יום פטירתו של משה - להתחפש בפורים - המתנות שנותנים לאביונים בפורים

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מתי יש לציין את יום פטירתו של משה רבינו בשנה מעוברת?

תשובה: משה רבינו נפטר ביום ז' באדר. ויש נוהגים להתענות ביום זה. והגאון בן איש חי כתב, שנכון להדליק נר לכבוד משה רבינו ולכבוד התורה הקדושה. ונחלקו הפוסקים, בשנה מעוברת, האם יש לציין את יום ז' באדר א', או את יום ז' באדר ב'. כי במדרש (ילקוט יהושע פ"ה), נחלקו רבותינו התנאים אם משה רבינו נפטר ביום ז' באדר בשנה רגילה (שאז בשנה מעוברת יש לציין את יום פטירתו בז' באדר השני למנהגינו כדעת מרן בסימן תקסח ס"ז), או שנפטר בשנה מעוברת ביום ז' באדר א'. שאם נאמר שמשה רבינו נפטר ביום ז' באדר א', אם כן בודאי שיש לציין את יום ז' באדר א', ולא את יום ז' באדר ב'. ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהמנהג להתענות או לציין את יום הפטירה באדר ב', הוא המנהג הנכון יותר. וזכות משה רבינו תעמוד לנו ולכל ישראל.

 

שאלה: האם יש מקור למה שנוהגים להתחפש בפורים?

תשובה: מנהג זה הובא בדברי הפוסקים, ואין לזלזל בו. ונזכיר שני טעמים, האחד, מה שכתב בספר מחצית השקל, שבזמן המגילה, היו הרבה יהודים לובשים בגדי גויים, כדי שלא יכירו שהם יהודים ויפגעו בהם, ואילו אחר כך כשנעשה הנס, הרבה גויים לבשו בגדי יהודים, כדי שיחשבו שהם יהודים וייטיבו להם. ולכן נהגו לעשות כעין זה עתה, שלובשים בגדים משונים זה מזה. וטעם נוסף, שמתחפשים כדי לרמוז שעם ישראל אינם חוטאים לה' בכל לבם, אלא הוא כמו לבוש תחפושת, שחוטאים לפי שעה, מפני שטועים קצת אחר הגויים, אבל באמת, בפנימיותם, כולם צדיקים. ועוד יש טעמים רבים למנהג זה. ומנהג ישראל תורה. ובספר ילקוט יוסף להגאון הראש"ל (עמוד קצח) הביא הרבה טעמים זה. אולם אצל תלמידי חכמים לא נהגו בזה אלא לילדים ולצעירים.

 

שאלה: המתנות שנותנים לאביונים בפורים, האם האביונים חייבים לקנות בהם אוכל דוקא?

תשובה: הטור (סימן תרצד) כתב, שהמעות שנתנו לאביונים כמתנות לאביונים, הם מיועדים לסעודת פורים, ולכן העניים אינם רשאים להשתמש בהם לדבר אחר. ומקור הדברים בברייתא במסכת בבא בתרא (עח:), שאין העני רשאי להשתמש במעות של פורים כדי לקנות רצועה לסנדלו. אבל מרן הבית יוסף תמה על דברי הטור, שהרי רבן שמעון בן גמליאל סובר שמותר לעני לשנות מדעתו של התורם, והלכה כמותו. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ולכן אף על פי שחובה לתת לאביונים כסף, כדי שיוכלו לקנות בו צרכי פורים, מכל מקום העניים עצמם רשאים לעשות בכסף כל מה שירצו. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (ס"ב).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, לפני שנים רבות הובא בעלון "מעין השבוע" בשם רבינו הרב עובדיה זצ"ל טעם תחפושת בפורים, שע"י כיסוי הפנים , כל הפושט יד נותנים לו בעין יפה, שכן הנותן אינו מזהה את המקבל ונותן לכולם בשווה ואפילו אלה שכועס עליהם או אינו אוהבם, כיון שאינו מכירם נותן בלב שלם. האם יש לכך מקור בדברי הרב זצ"ל או כל מקור אחר. ישר כח ג' אדר תשפ"א / 15 בפברואר 2021

פירוש יפה מאד. אך לא מצאתי כן בספריו. לא בשו"ת יחוה דעת שמדבר בענין התחפושות, ולא בספר חזון עובדיה פורים.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה