הלכה ליום ראשון כ"ז כסלו תשפ"ד 10 בדצמבר 2023

מנהג הנשים

נוהגות נשות ישראל, שאינן עושות מלאכה, כגון תפירה או סריגה, או כביסה ביד, שהן מלאכות ממש, בזמן שנרות החנוכה דולקים. כלומר, במשך חצי שעה. אבל ממלאכות קלות, כמו אפיה ובישול וכיוצא בזה, לא נהגו הנשים להמנע.

ויש נשים שנהגו שאינן עושות מלאכה בכלל בימי החנוכה. אולם כתבו הפוסקים, כי אין למנהג זה סמך כלל, ויש לבטלו, כי הבטלה מביאה את האדם לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא.

טעם המנהג, שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכות בשעה שנרות החנוכה דולקות, כתב הגאון יעב"ץ, בספרו "מור וקציעה", שבזמנים שלא היה מצוי אור חשמל, היו כולם עושים את מלאכותיהם לאור הנרות. ומאחר ואסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, לכן נמנעו הנשים מלעשות מלאכות בשעה שהנרות דולקות.

ולכן כתב הב"ח, שיש מקומות שגם האנשים נמנעים מלעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקות, שהרי הטעם למנהג שנהגו הנשים, שייך גם כן לגבי אנשים. אולם בזמנינו אין מנהג לאנשים להחמיר בזה כלל, ורק הנשים נוהגות להחמיר בדבר.

ובאמת שיש טעם מיוחד למנהג שנהגו הנשים דוקא, שלא לעשות מלאכה, משום שנס חנוכה, נעשה על ידי אשה, היא יהודית, שהרגה את שר צבאו של אנטיוכוס מלך יוון. ולכן הנשים מציינות באופן מיוחד את הימים הללו, שהם ימי חגן, בכך שנמנעות מלעשות מלאכה קשה בשעה שהנרות דולקים.

ומרן השלחן ערוך (סימן תרע) הביא את מנהג נשות ישראל בענין זה, גם רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את כל דברי הפוסקים בענין זה. ואין להקל במנהג שנהגו אותן הנשים, שיש לו יסודות נאמנים בדברי הפוסקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לדעת היעב"ץ- הואיל ובחנוכיות שלנו יש שמש וגם קיים אור החשמל, מדוע לא בטל איסור עשיית מלאכה? כ"ט כסלו תשפ"ד / 12 בדצמבר 2023

מפני שבזמנם עיקר האור היה מנרות, ואפילו אם היה שמש, הרי רוב האור הוא מהנרות, וגם לא כולם היו שמים שמש, ובודאי שלא היה אור חשמל, לכן הן נהגו בזה איסור משנים קדמוניות.

אם הטעם לאיסור מלאכה ע"י נשים משום שהנס נעשה על ידן, מדוע אינן גומרות הלל בברכה כמו בליל פסח. כ"ט כסלו תשפ"ד / 12 בדצמבר 2023

רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה