הלכה ליום חמישי י' תמוז תשפ"ג 29 ביוני 2023

פרחים בשבת – מלאכת מעמר

שאלה: האם מותר לסדר את הפרחים בתוך הואזה (אגרטל) בשבת?

תשובה: בשאלה זו, אם מותר לסדר פרחים בשבת שיעמדו בצורה נאה לכבוד שבת, דנו גדולי האחרונים. ואנו נביא את עיקרי הדברים ואת המסקנה למעשה.

סידור הפרחים – "מתקן כלי"
כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (ח"ד סימן עג), שיש לאסור לקבץ מיני פרחים בשבת ולהעמידן יחד על השלחן, משום שיש בזה איסור מצד "מתקן כלי" בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע ח"ג עמוד כו) דחה את דבריו, משום שאפילו אם נאמר שפרח נחשב ל"כלי", הרי בחיבור כמה פרחים יחד, יש חיבור של כמה כלים, ולא שייך לאסור דבר מצד "תיקון כלי" בשבת, אלא כאשר כל חלק מהכלי אינו נחשב "כלי" בפני עצמו, ועל ידי הרכבת שני החלקים יחדיו, יהיה כאן כלי. ועוד, שכתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"א סימן כ), בשם רבותינו הראשונים, שכל דבר שאין צורך באומן (באדם מומחה) לעשותו, ואינו עשוי להתקיים לזמן רב, אין בו איסור משום מתקן כלי בשבת. ולכן גם כאן, שסידור הפרחים יחד היא מלאכה פשוטה, ואינה מיועדת להשאר ימים רבים, הרי שלא שייך לאוסרה בשבת מצד "תיקון כלי". ולכן היקל מרן זצ"ל להבריג את "בלון" הגז של מכונת "סודה" בשבת, משום שאין זה נחשב לתיקון כלי, שהרי ההברגה הזו היא זמנית, ועוד שכל אדם יכול לעשותה. והסכים עם מרן זצ"ל על הפסק הזה, הגאון רבי יצחק וייס זצ"ל, בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סוף סימן קכב).

סידור הפרחים – "מעמר"
אולם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כתב, שיש בסידור הפרחים בשבת איסור נוסף, משום מלאכת "מעמר", שהיא אחת המלאכות האסורה בשבת. ומלאכת "מעמר" הכוונה היא, כשאוספים את הפירות או הירקות בשדה יחד לערימה אחת. ולכן כתב הגר"מ פיינשטיין, שגם איסוף הפרחים וסידורם יחד, היא מלאכת מעמר. ולכן אסור לעשות כן בשבת.

אולם גם בנקודה זו חלק עליו מרן רבינו זצ"ל, והוכיח מדברי כמה מרבותינו הראשונים, שמלאכת "מעמר" אינה שייכת אלא דוקא במקום גידולם של הפירות והירקות. כלומר, בשדה או בגינה, אבל במקום שהקרקע בו מרוצפת, לא שייך בכלל איסור מעמר בשבת. וכן היא דעת מרן השלחן ערוך. וכן פסק המשנה ברורה. ומאחר ומקום גידולם של הפרחים הוא בשדה או בחממה, ובכל אופן אין מקום גידולם בבית, לכן יש להקל בדבר, ומותר לסדר את הפרחים יפה יפה בתוך הכלי בשבת, לכבוד שבת, בין אם מדובר בפרחים ממין אחד, ובין אם מדובר בכמה מינים של פרחים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי פרח סנטטי, שהוא לא גידולי קרקע ולא שייך מעמר, אבל מתקן אולי כן שייך? שהרי הוא נשאר לזמן רב וגם בדרך כלל זה מצריך שזירה אומנותית, או שמה זה כבר כלי ונחשב רק לצירוף כלים? י"ג תמוז תשע"ט / 16 ביולי 2019

אם מצריך שזירה אומנותית, נכון שלא יעשו כן בשבת. אבל במעשה הדיוט, שסתם אדם יכול לקבל כמה פרחים יחדיו, אין בכך שום איסור.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה