שאלה: האם עדיף להשאר בבית בליל הסדר, או שטוב יותר להתארח אצל ההורים?
תשובה: בשאלה זו מסתפקים רבים, ונסביר את הדברים:
כתב הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בספרו שו"ת "בצל החכמה" (ח"ו סימן סז), שהמנהג שהולכים בליל הסדר אצל ההורים, יש בו משום שמחת יום טוב, שעל ידי כן שמתארחים זה אצל זה, תגדל השמחה. וכתבו כמה מרבותינו הראשונים, ובכללם בשבלי הלקט (סימן ריח), שדרך העולם לחוג ולשמוח איש עם אנשי ביתו, ובהקבץ המשפחה תתרבה השמחה כידוע. כלומר, בודאי שמצד שמחת החג, עדיף לחגוג יחד עם בני המשפחה המורחבת, שדבר זה מוסיף בהרגשת השמחה כפי שכל אדם יודע. וכבר הזכרנו מקור לדברים הללו בדברי רש"י בפירושו על מגילת אסתר, לגבי שמחת פורים. ובפרט שייכים הדברים לגבי חג הפסח, שהרי בפסח היתה מצוה מיוחדת לאכול את קרבן הפסח בחבורה, ולא כל אדם לבדו.
לכן גם אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היו מוזמנים בניו ובנותיו עם בניהם ובנותיהם להתארח במקום אחד, שם היה מרן זצ"ל עורך את הסדר ברוב עם, והיו כל בני המשפחה שמחים בצלו של מרן זצ"ל, והוא והרבנית עליה השלום היו שמחים לראות את בניהם אחריהם הולכים בדרכי התורה. ובסיום הסדר, היתה הרבנית עליה השלום שרה כמנהג עיר הולדתה (חלאב שבסוריה) את הפיוט "חד גדיא" בשפה הסורית, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל מקבץ את כל נכדיו עד שהיו יושבים לפניו בחצי גורן עגולה, והוא היה מספר על עשרת המכות וקריעת ים סוף בלשון המתאימה לילדים, עד שעת חצות (בערך), ואז היו כולם פונים לישון, (כדי שיקומו מוקדם לתפלת שחרית), והוא היה עוסק בתורה כל הלילה.
ומכאן למדנו לכאורה, שתמיד יש להעדיף להתארח ולארח בחג הפסח. אולם באמת שעיקר המצווה בליל הסדר, היא מצוות "והגדת לבנך", שיספר אדם לבניו ובנותיו את סיפור יציאת מצרים. ועל כל אדם מוטלת חובה להכין את עצמו לכך כמו שדיברנו כמה פעמים. ולכן, כאשר אדם יודע, שאם יתארח בבית הוריו, ימנע ממנו לספר את סיפור יציאת מצרים כראוי, הרי שיש לשקול את הדברים בשקל הקודש, ולהתייעץ בדבר, שלפעמים, אם אין פגיעה חס ושלום בכבוד ההורים, מוטב שישאר אדם לחוג את חג הפסח בביתו, ממה שיתארח, כי אז יוכל להיות מרוכז עם בניו ובנותיו ולחנכם לאמונה העיקרית שלנו בה' יתברך ולהודות לו על ניסיו שבכל יום עמנו. אך כמובן, אם יש פגיעה בכבוד ההורים, יש למצוא פתרון אחר לבעיה, וימצא כל אדם את הדרך הנכונה להתארח אצל הוריו, ולספר כמה שניתן את סיפור יציאת מצרים.
וידוע לנו, כאשר היו לו למרן זצ"ל ילדים קטנים, היה מעדיף לערוך את ליל הסדר בביתו. ולמרות שאמו מרת גורג'יה עליה השלום הפצירה בו שיבוא לביתה לליל הסדר, דיבר עמה מרן זצ"ל והסביר לה כמה חשוב לו לחוג בביתו, כדי לספר לילדיו באופן הראוי את סיפור יציאת מצרים. ואמנם הסכים מצידו בשמחה לארח בביתו את הוריו, או אחרים מבני המשפחה שרצו להתארח במעונו, אבל לא רצה לצאת מביתו למקום אחר. ומאחר ואמו של מרן זצ"ל היתה אשה יקרת רוח באופן יוצא מן הכלל, ולא היה בדבר שום צד פגיעה חס ושלום, הסכימה היא שישאר בנה בביתו, ולביתה הזמינה את שאר בניה ובנותיה.
וה' ינחנו בעצה טובה מלפניו.
