הלכה ליום שלישי כ"ח אדר תשפ"ג 21 במרץ 2023

להתארח ולארח בליל הסדר – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם עדיף להשאר בבית בליל הסדר, או שטוב יותר להתארח אצל ההורים?

תשובה: בשאלה זו מסתפקים רבים, ונסביר את הדברים:

כתב הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בספרו שו"ת "בצל החכמה" (ח"ו סימן סז), שהמנהג שהולכים בליל הסדר אצל ההורים, יש בו משום שמחת יום טוב, שעל ידי כן שמתארחים זה אצל זה, תגדל השמחה. וכתבו כמה מרבותינו הראשונים, ובכללם בשבלי הלקט (סימן ריח), שדרך העולם לחוג ולשמוח איש עם אנשי ביתו, ובהקבץ המשפחה תתרבה השמחה כידוע. כלומר, בודאי שמצד שמחת החג, עדיף לחגוג יחד עם בני המשפחה המורחבת, שדבר זה מוסיף בהרגשת השמחה כפי שכל אדם יודע. וכבר הזכרנו מקור לדברים הללו בדברי רש"י בפירושו על מגילת אסתר, לגבי שמחת פורים. ובפרט שייכים הדברים לגבי חג הפסח, שהרי בפסח היתה מצוה מיוחדת לאכול את קרבן הפסח בחבורה, ולא כל אדם לבדו.

לכן גם אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היו מוזמנים בניו ובנותיו עם בניהם ובנותיהם להתארח במקום אחד, שם היה מרן זצ"ל עורך את הסדר ברוב עם, והיו כל בני המשפחה שמחים בצלו של מרן זצ"ל, והוא והרבנית עליה השלום היו שמחים לראות את בניהם אחריהם הולכים בדרכי התורה. ובסיום הסדר, היתה הרבנית עליה השלום שרה כמנהג עיר הולדתה (חלאב שבסוריה) את הפיוט "חד גדיא" בשפה הסורית, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל מקבץ את כל נכדיו עד שהיו יושבים לפניו בחצי גורן עגולה, והוא היה מספר על עשרת המכות וקריעת ים סוף בלשון המתאימה לילדים, עד שעת חצות (בערך), ואז היו כולם פונים לישון, (כדי שיקומו מוקדם לתפלת שחרית), והוא היה עוסק בתורה כל הלילה.

ומכאן למדנו לכאורה, שתמיד יש להעדיף להתארח ולארח בחג הפסח. אולם באמת שעיקר המצווה בליל הסדר, היא מצוות "והגדת לבנך", שיספר אדם לבניו ובנותיו את סיפור יציאת מצרים. ועל כל אדם מוטלת חובה להכין את עצמו לכך כמו שדיברנו כמה פעמים. ולכן, כאשר אדם יודע, שאם יתארח בבית הוריו, ימנע ממנו לספר את סיפור יציאת מצרים כראוי, הרי שיש לשקול את הדברים בשקל הקודש, ולהתייעץ בדבר, שלפעמים, אם אין פגיעה חס ושלום בכבוד ההורים, מוטב שישאר אדם לחוג את חג הפסח בביתו, ממה שיתארח, כי אז יוכל להיות מרוכז עם בניו ובנותיו ולחנכם לאמונה העיקרית שלנו בה' יתברך ולהודות לו על ניסיו שבכל יום עמנו. אך כמובן, אם יש פגיעה בכבוד ההורים, יש למצוא פתרון אחר לבעיה, וימצא כל אדם את הדרך הנכונה להתארח אצל הוריו, ולספר כמה שניתן את סיפור יציאת מצרים.

וידוע לנו, כאשר היו לו למרן זצ"ל ילדים קטנים, היה מעדיף לערוך את ליל הסדר בביתו. ולמרות שאמו מרת גורג'יה עליה השלום הפצירה בו שיבוא לביתה לליל הסדר, דיבר עמה מרן זצ"ל והסביר לה כמה חשוב לו לחוג בביתו, כדי לספר לילדיו באופן הראוי את סיפור יציאת מצרים. ואמנם הסכים מצידו בשמחה לארח בביתו את הוריו, או אחרים מבני המשפחה שרצו להתארח במעונו, אבל לא רצה לצאת מביתו למקום אחר. ומאחר ואמו של מרן זצ"ל היתה אשה יקרת רוח באופן יוצא מן הכלל, ולא היה בדבר שום צד פגיעה חס ושלום, הסכימה היא שישאר בנה בביתו, ולביתה הזמינה את שאר בניה ובנותיה.

וה' ינחנו בעצה טובה מלפניו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה