שאלה: האם יש להפסיק את הלימודים הרגילים כדי ללמוד הלכות פסח?
תשובה: בגמרא (פסחים ו.) אמרו, "שואלים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". והוא משום שדיני פסח הם מרובים, ולכן יש להשקיע זמן וללמוד אותם. אולם כתב מרן זצ"ל על פי דברי הפוסקים, שמותר להמשיך בלימוד התורה הקבוע גם בימים הסמוכים לחג הפסח, ומה שאמרו "שואלים בהלכות הפסח" וכו', הכוונה היא אמנם שיש ללמוד את הלכות הפסח, אבל עדיין מותר ללמוד דינים אחרים שבתורה גם בימים הללו. אבל תלמיד חכם שעוסק בתורה, ובא מישהו לשאול אותו שאלה בהלכות הפסח בתוך שלושים יום מחג הפסח, עליו להשיב לו, כי שואל זה נחשב "שואל כענין". אפילו שאותו תלמיד חכם אינו מלמד כעת הלכות פסח. וכאשר מרן זצ"ל היה עוסק בלימודו, היינו שואלים אותו שאלות סבוכות, ולעתים היה משיב שיעיין אחר כך, ולא היה מפסיק מלימודו כדי להשיב. אולם כאשר שאלנו אותו בהלכות הפסח, או בהלכות חג הסוכות (בערב סוכות), מיד הפסיק לגמרי מלימודו, והתחיל לעיין בכל צדדי השאלה עד שהשיב כהלכה.
שאלה: אני אשה מבוגרת וגרה לבד. האם אני יכולה לבקש מהשכן שעושה "קידוש", שיקדש בקול רם, ואני אצא ידי חובה כשאשמע אותו בבית שלי?
תשובה: אם השכן יאמר את הקידוש בקול, ויכוין להוציא אותך ידי חובה, ואת מכוונת לצאת ידי חובה, את יכולה בהחלט לצאת ידי חובה בקידוש שלו. ואף על פי שאת אוכלת אחר כך את הסעודה בביתך, והקידוש לא היה בבית, מכל מקום מאחר ואת היית בבית בשעה שענית "אמן" ויצאת ידי חובה, הרי זה נחשב ל"קידוש במקום סעודה". וה' יתברך יצליחך ותזכי לשמחה ולהצלחה בכל אשר תפני. (חזון עובדיה שבת ח"ב עמוד קמה).
שאלה: האם נכון הדבר שתחיית המתים תהיה בחודש ניסן?
תשובה: בדברי רבותינו, מצאנו דעה כזו, שבחודש ניסן מסוגל באופן מיוחד שבו תהיה תחיית המתים. והגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו (סימן תכט) הביא שכן כתב הרי"ץ גיאת (הלכות פסחים עמוד שלו) ועוד מרבותינו הראשונים. והסבירו שלכן אנו קוראים בשבת חול המועד פסח את ההפטרה העוסקת בתחיית המתים, משום שתחיית המתים עתידה להיות בניסן. וחודש ניסן הוא מלשון "נס", כי הוא מסוגל לכל הדורות, ליחיד ולרבים, לנסים ונפלאות וישועות. והטעם שחודש ניסן מסוגל לתחיית המתים, כי בו נולד יצחק אבינו עליו השלום, וכאשר נעקד יצחק אבינו על גבי המזבח, פרחה ממנו נשמתו, ונכנסה בו נשמה חדשה, ועמד יצחק על רגליו ואמר "ברוך אתה ה' מחיה המתים".
