הלכה ליום רביעי ח' אדר תשע"ט 13 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

עם ישראל

כל אחד ואחד, בכל אשר הוא צריך, ברכה וישועה.
נזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

משפחת אסולין

מדת הבטחון – שידוכו של המהר"ל מפראג

שאלה: האם הבטחון בהקדוש ברוך הוא, מסייע גם למי שאינו ראוי לטובה ממנו?

תשובה: בגמרא במסכת מנחות (דף כט:), שאלו, מהו פירוש הכתוב (ישעיה, כו) "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים"? והשיבו: כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא, הרי הוא לו מחסה ועוז, בעולם הזה, ולעולם הבא. ובירושלמי במסכת ברכות (פרק ה הלכה א) אמרו: לעולם לא יהיה פסוק זה זז מפיך, "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"!

ומכלל הדברים אנו למדים בודאי, שעצם הבטחון בהקדוש ברוך הוא, גורם לאדם טובה גדולה, וכמו שאמרו במדרש (תהלים לב, רמז תשיט), רבי אליעזר אומר, אף למי שאינו הגון, ובוטח בה', נאמר עליו "והבוטח בה' חסד יסובבנו".

וכן במדרש (שוחר טוב סימן קמא) אמר דוד המלך עליו השלום: רבון העולמים! אני, אף על פי שאין בי מעשים טובים, מכל מקום, על חסדך בטחתי! ה' קראתיך חושה לי! האזינה קולי בקראי לך!

וככל שיתרגל האדם עוד ועוד במדת הבטחון, ילך ויתחנך להשליך על ה' יתברך את כל יהבו. כמו שנאמר, "השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך". ועל ידי זה יזכה לרוב טובה ותשועה מאת ה' מן השמים.

וכמה אנשים פשוטים יש בישראל, ובפרט בדור שלפנינו היו מצויים מאד, שהיתה נטועה בלבם מדת הבטחון באופן נפלא מאד, וזכו להוושע באופנים שונים למעלה מגדר הטבע.

ומעשה שאירע להגאון המהר"ל מפראג, שבצעירותו, השתדך עם הנערה המשכילה אשת חיל ויראת ה', מרת פֶערְל, בתו של הגביר רבי שמואל ב"ר יעקב, שהיה עשיר מופלג ומקורב למלכות, והגביר, הבטיח לשלם במיטב כספו נדוניא ביד רחבה, וגם את כל הוצאות הנשואין נטל על עצמו.

אולם גלגל הוא שחוזר בעולם, וכעבור מספר שבועות, ירד הגביר מנכסיו ונתרושש מאד, עד שנאלץ לשלוח מכתב ממרחקים אל החתן, שאין לו אפשרות לעמוד במה שהבטיח, ולכן הוא נותן לחתן רשות למצוא לו שידוך אחר. (ובימים ההם, ללא סיוע מצד המחותן, לא היה שום קיום לבית שיבנו הזוג הצעיר).

החתן השיב, שהוא בוטח בה', שבסופו של דבר עד הנשואין הכל יבוא על מקומו בשלום. ורק אם המחותן ישיא את בתו לאדם אחר, הוא ישקול בדעתו מה לעשות. אבל כל זמן שהנערה ממתינה לו, הוא מצפה לישועת ה', ותשועת ה' כהרף עין. כך המשיך המהר"ל בלימודו, בשקידה רבה ובקדושה יתירה, ביתר שאת ויתר עוז.

הכלה, בראותה את המצב העגום בביתה, עשתה לעצמה חנות קטנה לממכר מוצרי מאפה, לחם ועוגות, כדי לפרנס את הוריה. ואז היתה שעת חירום ומלחמה בין המדינות.

והנה יום אחד, הופיע חייל פרש, רוכב ודוהר על סוס, ובהגיעו אל החנות, נעץ את הרומח שבידו לתוך כיכר לחם אחד, ורצה להמשיך בדרכו עם הכיכר בלי לשלם עבורו. אז אחזה הכלה ברסן הסוס, ובכתה לפני הפרש, והתחננה לפניו, כי ענייה סוערה היא, ועליה לפרנס את הוריה הזקנים. ענה לה הפרש, האמיני לי, כי זה שלשה ימים שלא אכלתי לחם, וכסף מזומן אין בידי, והנה אני רוכב על הסוס, ותחתי כר אחד, קחי את הכר תמורת הכיכר, ותוך שהוא מדבר, שמט את הכר מתחתיו, וזרק אותו לחנות.

לימים, פתחה הכלה בסכין את תפירות הכר, ומצאה שכל שורה ושורה מלאה דינרי זהב, ונתעשרו עושר רב. ואז היתה הכלה בת עשרים ושמונה שנה, (וקראו לה "פערל, מרגניתא דלית לה טימי"). ויכתוב המחותן, וישלח אל הרב החתן, שהגיע עתו עת דודים, כבן שלושים ושלוש שנה, שברוך ה' יוכלו לערוך הנשואין כהלכה. ויסע אליהם החתן, וחגגו את הנשואין ברוב פאר והדר. (וראה בארוכה במאור ישראל דרושים, עמוד שמט).

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה