הלכה ליום שישי כ' טבת תשע"ט 28 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

שאלה: האם מותר בשבת, לסחוט מלפפון חמוץ (כבוש) שיש בו יותר מדאי מים?

תשובה: אף על פי שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט, מכל מקום כאשר סוחט ירקות כבושים מן המים שבלועים בתוכם, ואינו עושה כן כדי לשתות את המים הללו, אלא כדי לאכול את הירקות, וכמו מלפפון כבוש, שסוחט ממנו את המים שלו כדי שיהיה נעים לאכול ממנו, אין זה בגדר מלאכת סחיטה בכלל, והדבר מותר בלי שום פקפוק. וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ סעיף ז. אבל אם עושה זאת כדי להשתמש במים שיוצאים מן הירק שרוצה לשתות אותם, אסור. (וראה חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד קמז).

 

שאלה: בשעת החופה, האם יש לשבור דוקא כוס זכוכית, או אפשר כוס חרס שיש בה פחות סיכון?

תשובה: מרן הבית יוסף (סימן תקס) הביא בשם הכל בו, שנוהגים לשבור כוס אחרי שמברכים שבע ברכות בחופה, זכר לחורבן בית המקדש. "ומשום זה פשט המנהג לשבר כוס זכוכית אחר שבע ברכות". ולכאורה אין ענין דוקא בכוס זכוכית. ובאמת שבדברי הרמ"א בדרכי משה (או"ח סימן תקס) כתב שהיו לוקחים כוס של חרס. אולם רבינו המהרי"ט, שהיה גדול האחרונים, כתב בספרו צפנת פענח, שיש לקחת כוס זכוכית דוקא, כי בזה רומזים בתקוה שכשם שזכוכית שנשברה יש לה תקנה (שאפשר לחזור ולהתיך אותה ולעשות ממנה כוס חדשה), כך עתיד הקדוש ברוך הוא לשוש עלינו לטובה. ולכן למעשה, אין זה ענין של חובה, לקחת כוס זכוכית דוקא, אבל נכון יותר לקחת כוס זכוכית, כי יש בזה טעם מיוחד, וגם כן נהגו בכל המקומות. וכן כתב מרן זצ"ל בספרו טבעת המלך (עמוד רפב והלאה). רק שיש לעטוף אותה היטב כדי שהחתן לא יפצע, וגם יזהר לשבור אותה בעקב הנעל.

 

שאלה: מישהו העיר לי כשדיברתי באמירת ,"ויכולו" בליל שבת, ואמר שיש על זה עונש חמור, האם זה נכון?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסח), אין לדבר בשעה שאומרים "ויכולו" (בליל שבת), ולא בשעה שאומר השליח ציבור ברכה מעין שבע. (ברכת מעין שבע היא הברכה "מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו" וכו', שמברך השליח ציבור אחרי ערבית של ליל שבת). וכתב בספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה חסיד אחר בחלום, וראה שפניו מוריקות. שאל אותו, מדוע פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר ב"ויכולו" ובברכת מעין שבע ובקדיש. והביא הגאון ה"כף החיים", שנשמה אחת סיפרה לרבינו יחיאל, חמיו של בעל ספר מצוות קטן, שהמלאכים זורקים אותה למעלה ומניחים אותה ליפול בעצמה, כעונש על מה שהיה מדבר בשעה שהשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע. ואפילו שהיה מדבר רק אחרי שהיה מסיים בעצמו לומר ויכולו, בכל זאת נענש.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה