הלכה ליום חמישי ד' חשון תשפ"ד 19 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

בשאלה זו נשאלנו הרבה לאחרונה, ונבאר את הדברים.

נשים חייבות בכל יום בתפילה אחת מן הדין, כמו שביארנו כבר בדין חיוב נשים בתפילת העמידה, (ואמנם יש מהאשכנזים הפוסקים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל לדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אינן חייבות אלא בתפילה אחת בכל יום). ועיקר הטעם שחייבות הנשים בתפילה אחת בכל יום, הוא משום שהתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך על כל צרכינו, והיות וגם הנשים צריכות לרחמי ה', על כן גם הן חייבות בתפילה מן הדין. ומכאן שורש השאלה לענין נשים בתפילת מוסף, שמכיון שתפילת מוסף אין עיקרה בקשת רחמים מה' יתברך, וגם היא מצוה שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי אינה שייכת בכל יום אלא ביום השבת), על כן נראה יותר שיש לפטור אותן מתפילה זו. גם הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (סי' ט) כתב, שהואיל ותפילת מוסף היא כנגד קרבן מוסף שאין הנשים מביאות אותו אלא האנשים בלבד, לכן נראה שאינן שייכות גם בתפילת מוסף.

והואיל ונראה שיש לפטור את הנשים מתפילת מוסף ביום השבת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' ו), שלפי דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאין לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות לולב וסוכה וכיוצא בזה, כמו כן אל להן להתפלל תפילת מוסף כלל, מכיון שאינן שייכות כל כך בתפילה זו שנתקנה כנגד קרבן מוסף, וגם היא מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, ועל כן אף אם הן רוצות, אינן רשאיות להתפלל תפילה זו מחשש ברכה לבטלה.

אולם בספר חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב עמ' רד) שיצא לאור בערוב ימיו של מרן זצ"ל, הביא מה שכתבו כמה מגדולי האחרונים לדחות את השיטה שנשים אינן שייכות בתפילת מוסף, ומהם הגאון בעל ספר עמודי אור, שכתב שאף שנשים אינן מביאות קרבן מוסף, מכל מקום גם הן היו מתכפרות באותו הקרבן כמו האנשים, וראיה לדבר, שהרי גם הלויים לא היו שייכים בקרבן מוסף ואף על פי כן הם מתפללים תפלת מוסף, (כמו שכתוב בגמרא שרבי יהושע בן לוי היה מתפלל מוסף, ולוי היה), ומוכח אם כן שגם מי שאינו מביא קרבן מוסף, שייך בקרבן מוסף מצד הכפרה שיש בו, וממילא הוא מתפלל תפילת מוסף. ואם כן הוא הדין לנשים שרשאיות להתפלל תפילת מוסף.

גם לענין מה שכתבנו שתפילת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, כתב מרן הרב זצ"ל לדחות טענה זו, היות ולדעת כמה מרבותינו הראשונים, במצוה שהיא מדרבנן ולא מן התורה גם הנשים חייבות. ובודאי שמצות תפילת מוסף היא מדרבנן, ועל כן אין לומר שנשים אינן רשאיות להתפלל תפילה זו. ובפרט שראינו שכמה מרבותינו האחרונים העידו בגדלם שנהגו הנשים להתפלל תפילת מוסף.

ולאור האמור, פסק מרן זצ"ל, שנראה יותר נכון להלכה, שהנשים אשר נשא לבן אותן בחכמה, ורוצות להתפלל בשבת תפילת מוסף, רשאיות לעשות כן, ויתפללו תפילת מוסף. והנח להם לישראל, אם לא נביאים, בני נביאים הם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום רב,
האם אישה ספרדיה שמתפללת יחיד בבית, רשאית להתפלל מוסף?
ואם לא האם יש מקום להתר השנה בתפילת ראש השנה שזה עיקר התפילה? כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

אשה יכולה להתפלל מוסף, ובפרט בראש השנה כמו שכתבת. ה' יקבל תפלתך, וימלא משאלות לבכם לטובה,

האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת? י"א תמוז תשע"ח / 24 ביוני 2018

טוב שתתפלל מוסף.

האם אישה שמגיעה בשבת לבית הכנסת בזמן קריאת התורה ואח"כ עומדת להתפלל מוסף עם הציבור, האם רשאית לעשות כן במקום להתפלל תפילת שחרית ? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

הנכון הוא שתתפלל שחרית בשעה שהציבור מתפללים מוסף, ואחר כך תתפלל מוסף יחד עם השליח ציבור מילה במילה.

בהלכה ברורה חלק ה סימן קו כותב הרב וגם מביא את היביע אומר שאף על פי שנשים רשאיות להתפלל תפילת מוסף של שבת מכל מקום שב ואל תעשה עדיף.
האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת כפי שכתוב בהלכה ברורה? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

אכן. מרן זצ"ל שינה דעתו בזה כמו שכתב בספרו חזון עובדיה ח"ב עמוד רד. לכן כדאי לנשים להתפלל מוסף בשבת

האם ההלכה לגבי תפילת מוסף לנשים, כולל גם מוסף לר"ח?
כלומר, האם נשים יכולות לכתחילה להתפלל גם תפילת מוסף לר"ח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

דין תפלת מוסף בר"ח שווה לדין תפלת מוסף במועדים.

לא הבנתי מהי השורה האחרונה בנוגע לתפילת מוסף לנשים. 
בספר "אוצר הדינים לאישה ולבת" כתוב שנשים לא תתפללנה ומי שמתפללת יש לה על מי לסמוך.
מכאן משתמע שעדיף שלא...
האם נכון הדבר? מה עליי לעשות למעשה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

אמנם כך כתב באוצר דינים, אך למעשה יש לנהוג כמו שכתבנו, וכמו שמורה גם הרב בעל "אוצר דינים" כעת, לאחר שמרן שליט"א האריך בזה בספרו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה