הלכה ליום שני י"ד סיון תשפ"ב 13 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יניב בן פנינה ממן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שטיפת הבית בשבת – הוראת מרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לשטוף את הבית עם מים בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (קנא:) מבואר, שאסרו רבותינו לשטוף את הבית במים בשבת. וטעם האיסור בזה, היה משום שבזמנם רוב הבתים לא היו מרוצפים עם רצפות כמו שבזמנינו, אלא היו מפזרים חול על רצפת הבית. ומטעם זה אסרו אפילו "לכבד", כלומר, לטאטא את חדרי הבית בשבת, שמא יבוא להשוות את רצפת הבית שתהיה חלקה, שיש בזה איסור בשבת.

אולם מבואר בגמרא ובדברי הפוסקים, שבבית שהוא מרוצף, מותר לטאטא אותו בשבת. והיקלו בזה אפילו אם רוב הבתים שבעיר אינם מרוצפים, מאחר ויש צורך גדול וחיוני בדבר, כל שאותו בית מסויים הוא מרוצף, מותר לטאטא אותו אפילו בשבת. אולם לשטוף את רצפת הבית בשבת לא היקלו אפילו אם הבית מרוצף.

אבל אם רוב הבתים בעיר מרוצפים, כפי שהמציאות בזמן הזה, היקלו רבותינו אפילו לזלף מעט מים על רצפת הבית. וזו שיטת הרמב"ם (בפ"א מהלכות שבת). ולעומתו דעת כמה מרבותינו הראשונים, להקל בזה לגמרי, שאם רוב בתי העיר מרוצפים, אז יש להקל אפילו לשטוף את הבית עם מים רבים.

ומרן השלחן ערוך (סימן שלז) העתיק את לשון הרמב"ם. ולפיכך הורה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל (אור לציון ח"ב עמוד ערה), שלדעת מרן השלחן ערוך אין להקל לשטוף את כל הבית בשבת. אולם אף הוא כתב, שבמקרה שהרצפה התלכלכה באופן מיוחד, יש להקל להדיחה במים בשבת, כשם שהיקלו לטאטא את הבית בשבת מאחר והוא צורך חיוני.

ושמענו מהגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהעיד בגודלו, שבביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר היו באים אורחים רבים לבית בשבת, והיתה רצפת הבית מתלכלכת באופן מיוחד, היה מרן זצ"ל מיקל לרעייתו הרבנית לגרוף באמצעות גומי (ולא בדבר שסופג ונסחט) מים על רצפת הבית כדי לנקותה.

לכן למעשה, אין לשטוף את הבית בשבת. אבל אם אירע שבמקום מסויים התלכלכה רצפת הבית מאד. וכגון שנשפך שם מיץ או רוטב, אז יש להקל לשפוך מים ולהעבירם על רצפת הבית, באופן שלא יבואו לידי חשש סחיטה. וכגון שהמגב עשוי מגומי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב. בהמשך להלכה מה עושה עם המים שגרף? האם מוריד אותם לחןר הביוב או אןסף עם יעה וזורק באסלה?
אם אי אפשר בביוב בגלל מלאכת סותר האם אפשר לפתוח מעט את חור הביוב(הפלסטיק שמכסה את חור הביוב}לפני שבת
ואז להשתמש בחור הניקוז? י"ד סיון תשפ"ב / 13 ביוני 2022

יש מקרים שיש לו לאן לגרוף, ואם אין, יכול לתוך הניקוז, אבל אסור לפתוח את פתח הניקוז אם הוא סתום בשבת. (אלא אם יש לו ידית מיוחדת לפתיחה, מה שלא מצוי כל כך בזמנינו, ויש מיקלים בזה, במכסים מפלסטיק שיש להם סרח עודף סביב סביב, כדי שיוכלו לפותחן. ויש מקום להחמיר בזה, מפני שאין החלק העודף עשוי אלא לנוי ולא כדי לפותחו, וגם אין הדרך לפותחו כלל. אך אין כאן המקום להאריך).

האם יהיה מותר להעביר במרטוט יבש לאחר שטיפת הרצפה? המטרה היא ע"מ שלא ישאר סימן של גריפת המים שהותיר המגב. כ"א אייר תשע"ז / 17 במאי 2017

אפשר לנגב עם היד בנחת על ידי מגבת וכדומה, באופן שבודאי לא יסחט.

מצוי היום בשוק מגבונים לשטיפת רצפות. המגבונים לחים ואפשר לנקות בהן רצפות שיש בהן לכלוך. האם ההיתר לשימוש במגבונים לחים אצל תינוקות תופס גם בשטיפת רצפות במקום צורך? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

אין להקל להשתמש במגבונים כאלה בשבת, מפני שבודאי יסחוט.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה