הלכה ליום שני י"ג טבת תשפ"ה 13 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מינה חיה בת קיילא הי״ו

הוקדש על ידי

המשפחה

דין הכוונה בתפילת העמידה

(תפילת העמידה היא "תפילת שמונה עשרה" הנאמרת בלחש ואודותיה מתייחסת הלכה זו.)

כל אדם מישראל חייב להתפלל בכל יום שלש תפילות, וגם הנשים חייבות להתפלל בכל יום, אלא שעיקר חיובן הוא בתפילה אחת בכל יום, והרשות בידן להתפלל שלש תפילות ביום אם הן רוצות בכך. ולמנהג האשכנזים, יש אומרים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל בתפילת ערבית אינן חייבות. וכמו שביארנו בהלכה שעסקה בנושא.

כוונה בתפילה
בבריתא במסכת ברכות (דף לד:) שנינו: "המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן". כלומר, המתפלל תפילת העמידה, צריך לכוין בלבו את פירוש המילים שמוציא מפיו. "ואם אינו יכול לכוין בכל הברכות, יכוין לפחות בברכת אבות". וברכת אבות, הכוונה היא לברכה הראשונה בתפילת העמידה, ויש לה חשיבות מיוחדת לפי שהיא סדור שבחו של השם יתברך.

לא כיון בתפילה
ונחלקו רבותינו הראשונים, אם כבר התפלל בחסרון כוונה בברכת אבות, האם יצא ידי חובתו בדיעבד, או שלא יצא ידי חובתו וחייב לחזור ולהתפלל. כי יש סוברים שבדיעבד אפילו אם לא כיון יצא ידי חובתו ואינו חוזר. אבל רבינו הרמב"ם, והרא"ש, ורבינו יונה ועוד רבים מהפוסקים כתבו, שאם התפלל ולא כיון בברכת אבות, (אף על פי שכיון בכל השאר) יחזור ויתפלל.

אלא שלמעשה כתב רבינו הטור, שבזמנינו אין נוהגים לחזור ולהתפלל בשביל חסרון כוונה, מפני שגם כשיחזור להתפלל שוב, קרוב לודאי שלא יכוין כראוי, ואם כן אין טעם לחזור ולהתפלל.

ומרן השלחן ערוך פסק כעיקר הדין, שאם לא כיון בברכת אבות, אף על פי שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל, ולא הזכיר את דברי הטור, ואם כן משמע שסובר שגם בזמנינו צריך לחזור להתפלל. אבל הרמ"א הוסיף על דברי מרן את דברי הטור, שבזמנינו אין חוזרין בשביל חסרון הכוונה.

ומרן החיד"א כתב, שאף שמדברי מרן נראה שסובר שאם לא כיון באבות צריך לחזור ולהתפלל, מכל מקום אף הספרדים לא נהגו בזה כדעת מרן, אלא פוסקים כדברי הטור והרמ"א, וסומכים בדיעבד על דעת הפוסקים שיוצא ידי חובתו אף על פי שלא כיון בכלל.

ולסיכום: יש לכוין בתפילה, ובפרט בתפילת העמידה. והכוונה בברכה הראשונה של תפילת העמידה, היא החשובה ביותר. ולכן יש להקפיד לכוין. ואם לא כיון, בדיעבד אינו חוזר להתפלל שוב.

ובהמשך נבאר עוד פרטים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה