הלכה ליום חמישי כ"ד אייר תשפ"ה 22 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אחינו ודודנו היקר שנקטף בדמי ימיו

דרור חדד בן פורטונה ז"ל

שהשבת היא פקודת שנתו. ת. נ. צ. ב. ה.

הוקדש על ידי

אחיותיו ואחייניו

ברכת המזוזה, ומקום קביעתה

שאלה: לאור מה שהתפרסם בהלכה יומית, שאין לקבוע את המזוזה נמוך יותר מגובה השליש העליון של המזוזה. כעת, ראיתי שטעיתי, ובביתי המזוזה ממוקמת למטה מהשליש העליון, כדי שהילדים יוכלו לנשק אותה, מה עלי לעשות?

תשובה: נכון הוא שיש לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון של הפתח. אבל יש לציין, שאם קבע את המזוזה במקום גבוה יותר, יצא ידי חובתו, אך זאת בתנאי, שיש מרחק של יותר משמונה ס"מ בין המזוזה לבין המשקוף העליון של הפתח. והמחמיר לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון דוקא, תבוא עליו ברכה. (הליכות עולם ח"ח עמוד רנג).

ועתה לנדון השאלה שלפנינו, מי שקבע את המזוזה בטעות במקום נמוך יותר מהשליש העליון, ולמשל, קבע אותה באמצע גובה הפתח, כדי שיוכלו הילדים לנשק את המזוזה, ועתה למד והשכיל, כי מנהגו היה טעות. בודאי שעל פי דין עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה במקומה הנכון, בתחילת השליש העליון של הפתח.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ולדעת מרן השלחן ערוך, הקובע את המזוזה למטה מהשליש העליון לא יצא ידי חובתו, לפיכך, מי שטעה וקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, ועתה הוא מסיר את המזוזה לקבעה מחדש, עליו לברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה". מאחר ועד עתה המזוזה לא נקבעה כדין. (שם עמוד רנז).

וכיוצא בזה מי שטעה וקבע את המזוזה בצד שמאל של כניסתו לבית, להיפך מההלכה הידועה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של כניסתו לבית, וכעת ראה שטעה במעשיו, עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה "בברכה", מאחר ועד עתה המזוזה לא היתה קבועה כדין כלל.

ולסיכום: מי שקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, או שקבע אותה בצד שמאל במקום בצד ימין, עליו להסיר את המזוזה ולקבוע אותה במקום הנכון, ויברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה".

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה