הלכה ליום שני ט"ו אב תשפ"ד 19 באוגוסט 2024

זמן ברכות השחר

שאלה: מי שמסיבה כל שהיא לא בירך ברכות השחר בבוקר, ולא נזכר עד הצהריים, האם רשאי לברך ברכות אלו בצהריים?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו שהנשים חייבות לברך ברכות השחר. והבאנו מה שכתבו בתשובות הגאונים, שהנשים חייבות בברכות אלה לפי שאינן בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא" שהנשים פטורות ממנה, אלא היא מצות עשה שאינה תלויה דוקא בזמן מסויים.

ומכאן הוכיח מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמצות ברכות השחר אינה מוגבלת בזמן, ואפילו אם לא בירך בבוקר, ונזכר רק בצהריים, אחר חצות היום, גם כן רשאי לברך, שאם לא נאמר כן, נמצא שברכות השחר הן בכלל מצות עשה "שהזמן גרמא", שהרי הן תלויות בזמן, וכדין קריאת שמע, שמכיון שיש זמן וגבול למצות קריאת שמע, "בשכבך ובקומך", הנשים פטורות מעיקר הדין מקריאת שמע, כמו שביארנו כבר. ואם כן, אחר שהגאונים כתבו שגם נשים חייבות בברכות השחר, על כרחינו לומר שזמנן כל היום, אפילו אחר חצות היום. ועל כן נראה שברכות השחר, אף שמצוה לברכן בבוקר, מכל מקום אם טעה ולא בירך, רשאי לברכן כל היום כולו.

אולם הגאון מליסא בסידור עץ החיים כתב, שברכות השחר שייכות דוקא ב"שחר", ואחר ארבע שעות (זמניות) מזריחת החמה אי אפשר לברכן. וכדין ברכות קריאת שמע, שאין לברכן אחר ארבע שעות מהזריחה. גם הגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל בספר החיים כתב שאין לברך ברכות השחר אלא עד זמן חצות היום (כלומר, עד סוף שש שעות מזריחת החמה), אבל בשעות הצהריים אי אפשר לברכן.

ולפי דבריהם לכאורה הנשים פטורות מברכות השחר, שהרי הן תלויות בזמן מסויים.

אולם באמת שדעת רוב הפוסקים שזמן ברכות השחר נמשך כל היום כולו, וברכות אלה אינן תלויות בזמן כלל ועיקר, וכן דעת הגאון רבי אליהו מוילנא בספר מעשה רב, וכן כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת, וכן דעת רבים מרבותינו האחרונים. (ובאמת שיש עוד טעמים לומר, שאפילו אם להלכה אין לברך ברכות אלו במשך כל היום, מכל מקום אין זו מצות עשה שהזמן גרמא ממש. ואין כאן המקום להאריך).

גם הגאון החפץ חיים, בספרו משנה ברורה כתב שאין לברך אחר חצות היום, ומכל מקום בספרו מחנה ישראל, שנכתב עבור חיילים יהודים שגויסו בעל כרחם לצבא הרוסי, כתב שבמקום צורך יש להקל בדבר, לברך ברכות אלה אפילו אחר חצות היום. ומבואר שגם הוא סובר להלכה שזמן הברכות הללו נמשך כל היום כולו.

לכן למעשה, יש להזהר לברך ברכות השחר בכל בוקר לפני תפלת שחרית, וגם הנשים צריכות להקפיד להזהר על ענין זה, שבכל בוקר תברכנה ברכות השחר. ומכל מקום אם אירע ששכח איש או אשה לברך ברכות אלה, רשאים לברכן במשך כל שעות היום.

שאלות ותשובות על ההלכה

התעוררתי קודם חצות.טעיתי וברכתי ברכות השחר.ואמרתי תיקון חצות. כ"ה טבת תשפ"ג / 18 בינואר 2023

לא יצא ידי חובת ברכות השחר, וצריך לחזור ולברך שנית אחרי חצות. משנה ברורה סימן מז סעיף קטן לא ובכף החיים אות כט.

אם שכחתי להגיד מודה אני שקמים לפני נטילה וצחצוח והכל
מןתר להגיד אחרי כל ההתארגנות? כאילו להגיד מודה אני לדלג על אשר יצר ונטילת ידיין כי עשיתי בבוקר ולהמשיך אלוהי נשמה והכל... כ"ט אב תשפ"א / 7 באוגוסט 2021

כן, יש לעשות כך, אבל צריך להתרגל לא לשכוח לומר מודה אני מיד כשקמים בבוקר. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה