הלכה ליום רביעי י"ג סיון תשפ"ד 19 ביוני 2024

מונית בערב שבת

יציאה לדרך בערב שבת
מבואר בשלחן ערוך (אורח חיים סימן רמט), שאסור לצאת לדרך ארוכה בערב שבת, כלומר, ביום שישי, כאשר האדם יגיע לביתו סמוך לכניסת השבת, שכן אז, הוא לא יוכל להכין כראוי את כל צרכי השבת.

אולם, אם מדובר באדם שנוסע למקום, שיודעים שהוא עתיד להגיע אליו, ואנשים אחרים מכינים עבורו את צרכי השבת, מותר לצאת אפילו לדרך ארוכה בערב שבת.

לפיכך, בזמנינו, שבדרך כלל אדם נוסע למקום שיודעים שהוא אמור להגיע אליו, כמו לדוגמא לבית מלון, או להתארח אצל קרובי משפחה, מותר לצאת אפילו לדרך ארוכה, ואפילו יגיע שעה לפני כניסת השבת, הדבר מותר.

כמה יש להקדים?
ובכל זאת, בספר "אור לציון" (חלק שני פרק טז), הובא בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (ידידו של מרן זצ"ל), שצריך לדאוג שיגיע לפחות שעה קודם כניסת השבת, שאז אפילו אם תארע לו איזו תקלה, הרי על רוב התקלות ניתן להתגבר בתוך שעה, וכך לא יבוא לידי חילול שבת.

גם בספר ילקוט יוסף (סימן רמט, עמוד שמט), כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחחק יוסף שליט"א, שצריך שיתכנן את נסיעתו היטב, ויקח בחשבון כל אפשרות של תקלה בלתי צפויה בדרך, כדי שיוכל להגיע למחוז חפצו לפני כניסת השבת, ולא יכנס חס ושלום בספק חילול שבת.

נותרו באמצע הדרך
וכבר אירע פעמים רבות, שאנשים, אפילו חרדים לדבר ה', יצאו מבתיהם בנסיעה לעיר אחרת סמוך לכניסת השבת, ומחמת עומס תנועה וכדומה, הגיעו למצב שהיה עליהם לשבות באמצע הדרך מבלי מאכל ומשקה ראוי, ולפעמים היה בדבר סכנת נפשות והוצרכו לחלל שבת, או להזמין אמבולנס שיבוא לפנות ילדים וכדומה, ולכן החכם עיניו בראשו, שיתכונן היטב כדי שיוכל לצאת לדרך מבעוד מועד, ואם בני משפחתו מתמהמהים בצאתם לדרך, ישתדל להטות כתף ולסייע בעצמו הרבה מאד, כדי שלא יבוא לידי מפח נפש.

גם יש לעורר על הענין בארצות הגולה, ששם גם היהודים עובדים בימי שישי עד שעה מאוחרת, ומתמהמהים לשוב אל בתיהם עד סמוך לכניסת השבת, ולפעמים באים לידי חילול שבת, או שנכנסים לשבת בלי לרחוץ את עצמם ובבגדי חול, ואין ספק שאין זה כבודה של שבת המלכה, שאדם מגיע לביתו סר וזעף ועייף בלחץ גדול, ובטרם נכנס אל ביתו כבר ממהר לרחוץ עצמו ולרוץ לבית הכנסת. והרי הפליגו רבותינו במעלת המכבד את השבת, ואין ספק שבכלל מצוות כבוד השבת הוא לקבלה בנחת ובתשומת לב, ולא בחופזה כשלהו מלא הרהורים על עסקיו.

תיקון על חילול שבת
ובספר פתח הדביר, להגאון רבי חיים בנימין פונטרימולי, שהיה אב בית דין באיזמיר, הובאה שאלה בענין זה, באנשים יראים ושלימים, שיצאו לדרך ביום שישי כדי לשבות בכפר "בונגאר", מפני שכל בני ביתם היו שם, מחמת מגיפה שגרמה לכולם לעזוב את הערים הגדולות, ויצאו ברכבת לכפר הסמוך למחוז חפצם, ואחר כך שכרו עגלה עם סוסים כדי להגיע לבונגאר, ובאמצע הדרך נשבר הגלגל של העגלה, עד שבסופו של דבר הם נאלצו לרכב על העגלה עם כל חפציהם במשך חצי שעה לאחר שקיעת החמה. ושאלו את הגאון אם עליהם לעשות "תיקון" כדי לכפר על עוון חילול שבת שבידם.

ומסקנת דבריו היא, שעליהם באמת לעשות תיקון על חילול שבת, בתעניות וכדומה, כפי שסידר להם הגאון זצ"ל, אך כתב, שראשית לכל התיקונים הוא, שיקבלו עליהם שלא יצאו ביום שישי לדרך, אלא לכל הפחות כשיש עוד שעתים וחצי עד כניסת השבת.

שכירות מונית
הובא עוד בספר "אור לציון", שמי ששוכר מונית בערב שבת, כדי שהנהג יקח אותו למחוז חפצו, באופן שלאחר שיגיע למחוז חפצו, לא יספיק הנהג לשוב אל ביתו אלא על ידי חילול שבת, הרי הדבר אסור בהחלט, שהרי אותו נהג מחלל שבת בגלל אותו אדם, ומה שיש טועים לומר שאין בזה איסור, מפני שבלאו הכי הנהג מחלל שבת, אין הדבר נכון כלל, שהרי כעת הנהג ממש מחלל שבת בגלל אותו אדם ששכר את המונית, והדבר אסור לגמרי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה