הלכה ליום שני ט"ז אלול תשע"ה 31 באוגוסט 2015

יש ללמוד ממצות שמיטת כספים, אף בזמן הזה

מאמרו של מורינו ורבינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, עבור "הלכה יומית"

מצות עשה צונו ה' יתברך, להשמיט את המלוה בשביעית, שנאמר, "מקץ שבע שנים תעשה שמטה, וזה דבר השמטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'". והיא מצוה יקרה אשר צונו בה ה' יתברך, ומטעמיה, להדריכנו במדות טובות ונכונות, להיות רחמנים וותרנים בממונינו, כדי להיטיב לזולתינו.

וכבר כתב בספר החינוך (מצוה תעז), שנצטוינו לעזוב את החובות בשנת השמטה, ללמד נפשינו במדות מעולות, מדת הנדיבות ועין טובה. ועוד כתב, שמצות שמיטת כספים באה כדי לקבוע בלבבנו את הבטחון הגדול בה' יתברך, ואז תהיה נפשינו מוכשרת לקבל טוב מאת אדון הכל כלול בברכה ורחמים. וביאור הדברים, שכאשר אנו מוותרים על כספינו, אנו קונים את מדת הבטחון בו יתברך, שהוא מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, והכל מאתו יתברך.

ועל ידי מצות שמטת כספים, זוכים אנו להתחנך ולהתרחק מכל מדה רעה של גזל, וכמו שסיים בעל ספר החינוך, שעל ידי מצות שמיטת כספים, נמצא גדר חזק ומחיצה של ברזל להתרחק מאד מן הגזל ומן החמדה, כי נלמד קל וחומר בנפשינו לומר: אפילו אם היה הממון לי, והלותיו לחברי, אמרה התורה להשמיט את החוב ביד המלווה. כל שכן שאסרה עלי התורה לגזול ולחמוס ממה שייך לחברי, וראוי לי להתרחק מן הגזל עד הקצה האחרון.

נמצאנו למדים, אף בזמן הזה שהכל רגילים לערוך פרוזבול, כי עלינו ללמוד ממצות שמיטת כספים לנהוג במדותיו הטובות של אברהם אבינו עליו השלום, להיות בעלי עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, להיות עוזרים זה לזה, ערבים זה לזה ומכבדים זה את זה, להשתדל לסייע לכל אדם בגופינו ובממונינו, ובשכר זאת נזכה לברכת התורה, "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך", וכמו שדרשו רבותינו (בתוספתא פאה פ"ד), כי בגלל "הדבר הזה", מכאן שאפילו אם הניח לעני בדיבורים טובים בלבד, נותנים לו שכר על זה. אכי"ר.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה