פורים משולש
בשבוע הבא, בימים, שישי שבת וראשון (בעוד שבועיים), יחוגו את ימי הפורים, וזאת משום שהשנה, יחול יום י"ד באדר ביום שישי. והוא היום בו מציינים את הפורים ברוב המקומות בעולם. אבל בערים שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובפרט בעיר הקודש ירושלים, מציינים את הפורים ביום ט"ו באדר, שיחול השנה בשבת, ולכן את חלק ממצוות הפורים יקדימו בירושלים ליום שישי, ואת חלקן ידחו ליום ראשון. והוא הנקרא "פורים המשולש", שלא חל, אלא אחת לכמה שנים, כפי שנבאר.
בזמן אבותינו ורבותינו, עד ימי הלל הנשיא, שהיה בימי האמוראים, היו ישראל מקדשים את החודש, וקובעים מתי יחול ראש חודש, על פי עדים שהיו מעידים שראו את הלבנה. ולא היה להם "לוח שנה" כמו שיש בזמנינו, אלא מידי חודש קבעו מחדש ממתי יתחיל החודש. ולכן יכולים היו ימי הפורים לחול בימים שישי ושבת לעתים קרובות.
אך מזמן הלל הנשיא, שסידר לנו את הלוח כפי שאנו מכירים, לא יחול פורים בימים שישי ושבת, אלא אחת לכמה שנים. ובפעם הבאה שיחולו שוב ימי הפורים בימים אלה, יהיה זה רק בעוד עשרים שנה, בשנת התת"ה. ובעזרת ה' עד אז כבר יבוא משיח צדקינו, ונחזור לקדש את החודשים על פי הראיה.
מצוות הפורים
מצוות הפורים העיקריות עליהן נלמד בימים הללו, אלו הן:
מצות קריאת המגילה
מצות משלוח מנות
מצות מתנות לאביונים
מצות סעודה ושמחת פורים
כעת נבאר כמה דינים הנוגעים למצוות משלוח מנות:
מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).
טעם המצוה
וטעם מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.
ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.
ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.
הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" הוא שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.
ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא כדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה וכדומה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.
